שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״ז (ב׳)

אחר שכתבתי כ"ז מצאתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' קכ"ד שהעיר ג"כ על המרהמב"ח דא"כ כל גיטין פסולין מדרבנן יהי' בטל מן התורה ע"ש ונהניתי והנה במ"ש למעלה מענין עדות שאאי"ל בגיטין וישבתי קושית הפ"י כעת נתישבתי דעדיין קשה דלא משכחת בלא"ה עדות שאתה י"ל בגיטין דכבר כייל לנו הרמב"ם ז"ל פח"י מעדות דכל שהוא הזמה והכחשה בגוף העדות לא מקרי הזמה וכאן בגיטין כל שיזימו העדים החתומים שוב שקר כל הגט דהרי הבעל והאשה אומרים שנתגרשה בגט הלז ואם העדים לא היו כאן שוב אין הגט גט כלל דאין דבר שבערוה פחות משנים ואולי כיון דמשכחת לה עכ"פ שיהי' גט אחר לא מקרי הכחשה והזמה ביחד מיהו לפמ"ש במק"א לישב כמה קושיות בענין הלז וביארתי דברי רבינו באופן נאות יתיישב גם זאת. ומן האמור נראה להבין בזה דברי הרז"ה שכתב דבעדות שבשטר ל"ש דין הזמה ולא נודע הטעם ולפמ"ש נראה דכיון דהזמה עם הכחשה לא מקרי הזמה אלא הכחשה וא"כ ה"ה בזה בשלמא בעדות שבע"פ אף שמזימין העדים אבל גוף המעשה יכול להיות אמת אבל בעדות שבשטר כיון שאומרים שהעדים הי' במקום פלוני וא"כ ממילא השטר בטל שאם לא חתמו העדים השטר והוא מזויף השטר בטל וא"כ גוף העדות מוכחש והו"ל הכחשה והזמה ביחד דלא מקרי הזמה רק הכחשה וז"ב כשמש אברא דזה שייך רק כשאמרו העדים שבזמנו כתבוהו וא"כ כל שהזימו אותם הרי גוף העדות מוכחשת אבל כל שאינן אומרים שכתבו בזמנו ואנו תולין שאחרו וכתבוהו דהיינו או שכתבוהו במקום שאמרו המזימין וכתבו אותו המקום שנמסר להם העדות וכפירש"י ר"פ אד"מ או שבעת ההלואה אחרו השטר וכתבו זמן המאוחר עכ"פ ב"כ וב"כ המעשה יוכל להיות אמת ושוב יוכלו להזים בלי הכחשה ומהראוי שיהי' מקרי הזמה אך ז"א דממנ"פ שם בלא"ה לא יוכלו להזים דאנו תולין שאחרו וכתבו ולא משכחת הזמה וז"ב ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי הרז"ה שכתב דלכך בשטר ל"ש הזמה דאנו תולין שאחרו וכתבו וגם ל"ש הזמה רק בע"פ ולא בשטר והדבר יפלא דל"ל תרי טעמי ואם כוונתו כמו שהבין הר"ן ספ"ב דכתובות מדבריו דאף שאמרו בזמנו כתבנוהו ל"ש הזמה בשטר א"כ תמוה דלמה לי' טעם דאחרוהו וכתבוהו ולפמ"ש א"ש דבאמת כל שלא אמרו בזמנו כתבנוהו ל"ש טעם הרז"ה דהוה הזמה והכחשה ביחד והי' שייך הזמה רק דמש"ה גופא ל"ש הזמה שאנו תולין באחרוהו וכתבוהו וכשאמרו בזמנו כתבוהו דל"ש דתולין באיחור שוב הוה הזמה והכחשה ביחד ושפיר אצטריך תרי טעמי ודו"ק היטב כי הוא דבר נפלא ת"ל ועיין בשו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל"ח פלפול גדול אם ההכחשה עם הזמה ביחד מועיל לשיטת הרמב"ם וד' האיר עיני ומצאתי בשט' מקובצת בכתובות דף כ' גבי אין מזימין שלא בפניהם דנסתפקו בזה הקדמונים והעלו דעיקר הזמה לא הוה רק כשהוא הזמה בלבד ע"ש ודו"ק.