שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״ג (י׳)

והנה באבני מילואים סי' קי"א מצאתי שהקשה קושיא כללית על דברי הרשב"א שהבאתי הלא מראש דאף שכתוב שמשתעבד לכל מי שמוציאו כל שלא נשבע על שטרו א"י לגבות בו אף דזה שמוציאו אינו בא מכח המלוה והקשה דלפ"ז איך משכחת לה כב"ד והא באמת האשה צריכה לשבע כל כתובתה אף דאאפבת"ז מי' חיישינן כיון שהוא בתנאי ב"ד וא"כ נתחייבה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו וא"ל דהוה כמת מלוה בחיי לוה דכבר מבואר בח"מ וב"ש סי' ק"ה דבכתובה גרע כיון דאינה נגבית אלא אם ימות וא"כ כיון דעיקר כתובת ב"ד היא לאחר מותה שייך אין אדם מוריש ואף דגובין ממנו דירתון תנן אפ"ה הא בא מכח כתובתה ע"ש שהניח בצ"ע והיא קושיא נפלאה להמעיין היטב ולפע"ד נראה דבאמת צ"ב איך שייך דמתפיס לא צררי אף בת"ז דאף לאביי ורבא דס"ל דאדם פורע בתוך זמנו היינו כי היכא דלא לטרדן אבל כאן מה מועיל בזה הא אם תמות יגבו הבנים בתורת כתובת ב"ד ולא יפטר בזה דהיורשים יאמרו דלא אכפת לנו ואין אנו מאמינים לה דתפס לה צררי וא"כ ניהו דהוא מאמין לה אבל היורשים לא יאמינו ואכתי לא מפטר מזה וצ"ל דבאמת בלא"ה צ"ב איך מתפיס לה צררי דאם נימא דהוא לפרעון ממש כמ"ש המהרי"ט א"כ תהי' קלה בעיניו להוציאה ואסור וצ"ל דאינו נותן לה רק אם ימות קודם ותצטרך לגבות לה הכתובה יהי' לה הצררי ואם תמות קודם אינו נותן לה רק בתורת משכון ובאמת תחזיר לו ואם אין יהי' למתנה בעלמא ולפ"ז אם מתה היא תחלה לענין כתובת ב"ד שוב א"צ שבועה כלל דל"ח שיתפיס לה צררי לפרעון רק למשכון ולא שייך א"א מוריש שבועה לבניו ובלא"ה י"ל דכל הטעם דאין אדם מוריש שבועה לבניו הסברתי משום דהוה כמו ט"ה דאין כח להוריש ולמכור ולפ"ז כאן שגוף הכתובת ב"ד גובות מכח האב וא"כ לא שייך אין אדם מוריש שבועה לבניו דהא באמת הם גובים מצד אביהם ושאני שטר דמ"מ עיקר הגבייה בא ע"י המלוה הראשון משא"כ כאן דהאב חייב בעצמו שירשו דירתון תנן או יסבון ורק דכל שפרע אין להם לירש אבל כל שספק אולי לא נפרע לא שייך אין אדם מוריש דאם מגיע לה כתובה מגיע להיורשים בתורת ירושה מאב וז"ב מאד מאד ובמ"ש למעלה בשם הב"ח דכתובה חשוב כגבוי ואף ב"ה מודים יתיישב היטב הא דאמרו בכתובות דף פ"ו סבר רמב"ח למימר שבועה דאורייתא ורבא דחי וכתב בשו"ת המיוחסים סי' ק' כיון דשטר חשוב כגבוי לכך סבר למימר שבועה כעין של תורה ע"ש שהאריך ולפמ"ש יש לומר דהוה רמב"ח ס"ל דכתובה חשובה מוחזקת טפי ואף ב"ה מודו וחשוב כאלו בא לשבע ולפטור וע"ז השיב רבא דגם בכתובה ש"ד לא שייך והו"ל שבועה כעין של תורה ודו"ק היטב.