שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א (ח׳)

והנה לכאור' יש ראי' ברורה לשיטת רבינו דאף בלא הכיר בה הוה קידושי אילוניית מן התורה קידושין דאם נימא דבעינן דוקא הכיר בה יקשה דא"כ אמאי אוסר ר"א לכהן שישא קטנה ומטעם שמא תמצא איילונית הא ממנ"פ מותרת לו דאם תמצא איילונית שוב הוה קידושיה קידושי טעות דהא לא קיבל וא"כ שוב אינה אסור לו משום זונה דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות לא עשאה זונה דלא קי"ל כר' אלעזר בזה ור' אליעזר פליג בהדיא בברייתא ואולי דכיון דבאמת קידש אותה ובא עליה לשם אישות רק דאח"כ נעשה למפרע קידושי טעות אבל עכ"פ זונה מקרי ולעיל כתבתי בהיפך והסברא אינו מוכרע ועכ"פ לשיטת הרמב"ם א"ש דאף בלא הכיר בה הוה קידושיה קידושין מן התורה ודו"ק. והנה נהדרינהו לקמייתא בדברי התוס' דקידושין הנ"ל התמוהין אם שישבתי בכמה פנים אבל לא נכחד קושט דברי אמת דהעיקר בכוונתם הוא כמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ז דמה שאנו רוצין בקיום המעשה זה מקרי ההן אף שהרצון היה שלא יהיה המעשה ולפ"ז שם בסוטה עיקר הוא מה שתזרע זרע ונקתה וא"כ זה חשוב הן ובגט שכ"מ העיקר בקיום המעשה שיחול הגט אף שטפי אנו רוצים שלא יחלה ולא ימות מ"מ באשר הוא שם אנו רוצין לענין הגט שימות ויתקיים וגם הוא בעצמו במעמד הלז רוצה כן ושפיר חשוב קיום המעשה הן ודבר ד' בפיו אמת שכן הביא המלמ"ל בביאור דברי התוס' עד"ז יעו"ש והביא המלמ"ל בפ"ו מאישות בשם רמב"ן בחידושיו דקידושין שכפי הנראה כוון לסברא הלז ע"ש אברא דצריך להבין במה שהקשו התוס' בגיטין דף ע"ג בהא דאמר ר"ה גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר והקשו התוס' מהא דאתקין שמואל בגיטא דשכ"מ אם לא מתי והא אם עמד חוזר בכל גווני וכתבו דשמואל לא ס"ל כר"ה ואם עמד אינו חוזר ולפ"ז שם יקשה להיפך דאם יעמוד שוב רוצה להפך והו"ל לאו קודם להן דבעת ההוא באמת רוצה שלא תתגרש וצ"ל דעיקר קושית הש"ס הוא דעכ"פ עיקר קושית הש"ס דאם באמת ימות יהיה הלאו קודם אמנם בגוף קושית התוס' דלר"ה א"צ כלל לתנאי לפע"ד לק"מ דכבר נודע מ"ש הרשב"א בחידושיו לגיטין דף ע"ה דהיכא דהתנה ולא התנה כהלכתו מגרע גרע מאומדנא ולפ"ז י"ל דהא דס"ל לר"ה דאם עמד חוזר הוא דוקא כשלא התנה כלל אבל כשהתנה ולא התנה כהלכתו לא יוכל לחזור דגרע מאומדנא ולכך תיקן שמואל כשרוצה להתנות יתנה כהלכתו אמנם י"ל דלפמ"ש ה"ה בטעם דבעי משפטי התנאים הוא משום דאל"כ לא אתיא דיבור התנאי ומבטל המעשה ולפ"ז שוב מקשו התוס' שפיר דלר"א אם לא התנה כלל היה יכול לחזיר רק מה שהתנה גרע וא"כ עיקר בא ע"י התנאי ובכה"ג שוב יוכל התנאי לעקור וגם לר"ה כיון דאם עמד חוזר א"כ עיקר הגט חל רק לכשימות ושוב לא שייך לומר דלא אתי תנאי ועוקר דהא לא חל עדיין כיון דאם עמד חוזר ודו"ק.