שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה קשה לי היאך אומרים לו כאן שיאמר להם משום שם רע אני מוציאך הא הו"ל תנאי קודם כתיבת התורף דהא כיון שאמר לה שבשביל זה הוא מגרשה אף שאמר לה אח"כ כל שגוף הגירושין בשביל תנאי הו"ל שיור בגט דהא אם יתברר שהיא תוכל להפר לא יהי' גט א"כ הו"ל שיור בגט דל"מ אך ז"א דכיון דתקנו שלא יחזיר שוב לא הוה שיור בגט דהא לא יוכל לחזור אף שיתברר שלא הי' כן וזה באמת הקלקול שהי' יכול לקלקלה ולומר שהיה התנאי קודם כתיבת התורף ובזה מיושב היטב קושית התוס' דאם כפל לתנאו מה מועיל ואם לא כפל לתנאו מה יקלקל ולפמ"ש י"ל דמיירי בדלא כפל לתנאו רק דהקלקול יהי' דהתנה קודם כתיבת התורף דאז הוה שיור בגט אף דבאמת לא אכפת לן אח"כ והתנאי בטל והמעשה קיים מ"מ הוה שיור בגט אבל כל שתקנו שלא יחזור שוב לא הוה שיור מיהו בגוף הדבר יש לפקפק דכאן לא שייך תנאי קודם כתיבת התורף דדוקא היכא שמתנה ע"מ שלא תשתה יין וכדומה דלא התנה על גוף הגט זה מקרי תנאי קודם כתיבת התורף אבל אם נותן ע"ת זה ואם לא ואינו רוצה ליתן הגט זה לא מקרי תנאי קודם כתיבת התורף דאינו שיור בגט דאם לא על תנאי זה אינו מגרש אבל כל שמגרש הוא מגרש בלא שיור אך עדיין יש לומר דכאן מקרי תנאי קודם כתיבת התורף דכיון דיוכל להיות שתשאל על הנדר א"כ אף שתתגרש תוכל לשאול וע"ת זה לא גירש הו"ל שיור ודוקא אם יאמר אם לא אבא עד אותו זמן לא מקרי שיור דאם לא יבא לאותו זמן שוב אין שיור בגט אבל כאן יוכל להתבטל גם אח"כ מקרי שיור וצ"ע בזה.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.