והנה בהא דאמרו גבי נדר הוא שהתירו לו להחזירה ופריך הש"ס פשיטא ותמה הרשב"א בחידושיו דמה פשיטא הא איכא חשש קלקול שמא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרש ונדחק ועיין בב"ש סי' יו"ד מ"ש בזה ולפענ"ד נראה דבאמת צריך להבין החששא דאתי לקלקולא גבי נדר שלה וש"ר והא כיון דמבטל לכל האונסין והמודעות בשעת גט כדי שלא יהיו אנוס א"כ מה יהי' יכול לקלקלה ניהו דלא ידע לא גרע מאלו הי' אונס והרי בטל כל האונסין ומגרש בלב שלם אך זה אינו באמת לפי דעתו שחשב שלא ימצא פתח בלב שלם רצה לגרשה וא"כ לא שייך שביטל כל האונסין דהא באמת גירשה בלב שלם רק שהי' לו טעות שהי' חושב שלא ימצא היתר ומעתה זה כשנדרה היא אבל כשנדר הוא הרי ביטל כל האונסין ולא יהא דהי' אנוס הרי ביטל כל האונסין דבשלמא בנדרה היא הרי אמר שמשום נדר מוציאה רק שבעת ההוא באמת רצה לגרשה בלב שלם ולא הוה רק טעות ולא אנוס אבל כאן היאך יוכל לקלקל ולומר שבאמת לא רצה לגרשה רק בשביל שחשב שאין בידו להפר נדרו א"כ אין לך אונס גדול מזה והרי אמרו לו שיבטל כל האונסין שאם מגרש באונס אין בגיטו ממש וע"כ שלא הי' אנוס ורצה לגרשה ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.