שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״י (ב׳)

ומה שרצה המח"א לישב בזה דברי הראב"ד שהביא הכ"מ פ"א מתרומות שכתב דאם מרחן הגוי בשליחות ישראל דחייב ותמה הכ"מ דהרי אין שליחות לעכו"ם כבר כתבתי במק"א דיש לומר דס"ל להראב"ד דלחומרא יש שליחות לעכו"ם כשיטת הפוסקים לענין רבית וא"כ שפיר נתחייב לתרום עי"ז ובלא"ה דברי המח"א בתירוצו השני נכונים דדוקא במידי דבעי שליחות הוא דאמרינן דאין שליחות ועכו"ם אבל כאן דלא בעי תורת שליחות לא והנני יוסיף דלא גרע ממרחו ע"י פול וקוף דנתחייב בתרומה כל דניחא ליה במירוח והו"ל כדאמרו במעילה דף י"ט דבמעילה אף ע"י חש"ו מועילין דלא בעינן בזה תורת שליחות וז"ב מאד ומן האמור הן נסתר מחמתו מה שחידש הפ"י בכתובות דף פ"ה דלכך התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה משום דאין שליח לד"ע ולכך אף בעשהו שליח ל"מ דאם כן יקשה אמאי מועיל בפועל דידו כיד בעה"ב ומה מועיל כל דאינו בתורת שליחות כלל דאין שליח לד"ע והמעשה בטל וע"כ דלאו משום דאין שליח לד"ע רק דלא מועיל השליח כל שחב לאחרים ואם כן בפועל דידו כיד בעה"ב שוב הו"ל כתופסו בעצמו דכידו אריכתא דמיא ועיין ברא"ש בגיטין שם דכתב ג"כ דלא כל כמיני' לשויא שליח במקום דחב לאחרים והיינו דכל שאינו עושה בעצמו לא מצי לתפוס עבור חברו ולכך בפועל מועיל וז"ב ומן האמור תמה תמה אקרא על מ"ש הש"ך בחו"מ סי' ק"ה לישב דברי רש"י שכתב דבעשה שליח מהני ותמהו התוס' עליו וע"ז כתב הש"ך דרש"י מיירי בשכרו לשליח לתפוס ובכה"ג הו"ל דין פועל דהא באמת קשה אמאי בפועל מציאתו לבעה"ב והא אינו כעבד כנעני דיהי' ידו כיד בעה"ב וע"כ משום דכיון דשכרו ללקוט מציאות כדאמרו בדף י"ב בב"מ מהני וה"ה בשוכרו לתפוס החוב הו"ל כפועל ע"ש ונוראות נפלאתי מה ענין שכרו לתפוס דהו"ל שליח בשכר לפועל דפועל ששכרו על היום שאומר לו עשה עמי מלאכה היום דא"כ כל היום משועבד לבעה"ב ואף מציאתו שלו דביום הלז הו"ל ידו כיד בעה"ב וכדאמרו בהדיא בדף יו"ד אבל כאן אף ששכרו לתפוס אבל אינו משועבד לו כל היום רק לאותו פעולה ובזמן שיעשה פשיטא דלא מקרי פועל בזה והרי באמר לו נכוש היום לא מועיל ומה שהביא הש"ך מהא דמוקי בששכרו ללקוט מציאות היינו דוקא ששכרו כל היום ללקוט מציאות אבל לא בשכרו לאותו דבר דאיזה זמן שיהי' מקרי עי"ז פועל דהרי באומר לו נכש עמי ל"מ ולדברי הש"ך יהי' בשוכרו להשאיל פרתו בעליו עמו מקרי דהרי פועל כיד בעה"ב ושכרו מקרי פועל וזה לא אמרו אדם וע"כ דבריו תמוהים לפע"ד ולדבריו יקשה גם בעבד עברי ושפחה העבריה מהראוי להיות מציאה של רבם כיון דשכרו ולומר דבעינן שישכור למציאות דוקא א"כ לכל האוקימתות שם דלא מוקי בשכרו ללקוט מציאות יקשה אמאי בפועל ידו כיד בעה"ב לענין מציאה ואיך יפרנסו הברייתא וע"כ דעיקר תלוי באם שכרו שאותו יום שלו א"כ מקרי הפועל של בעה"ב וידו כיד בעה"ב באותו יום משא"כ בשכרו לתפוס דפשיטא דבזה לא נעשה כיד בעה"ב ואם כוונת הש"ך דשכרו סתם שיהי' עובד לו כל היום א"כ זה מקרי פועל ממש ומה חידש רש"י וע"כ לפע"ד במחכ"ת לפע"ד דבריו נפלאו מאד וצ"ע והתומים האריך על דברת הש"ך בחריפות ובקיאות ולא הרגיש בזה ועיין בשטה מקובצת בב"מ דף י"ב שם.