שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ב (ח׳)

ובזה יש ליישב קושית התוס' בב"מ דף י"ג שהקשו דלמה לו לחדש חשש קנוניא ודלמא רוצה לחזור וללות להרוויח פשיטי דספרא ולפמ"ש א"ש דאם ל"ש חשש קנוניא א"כ לא יתן לו כתיבה ומסירה לזה המוצאו דכולי האי לא עביד בשביל פשיטי דספרא וגם זה לא ילוה לו מחדש על שטר הלז וא"כ שוב נתיאש הלוה ולמה יצטרך להחזיר וע"כ דחיישינן לקנוניא ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד והנה לכאורה קשה לאבא שאול דאמר בעבד קטן כל המחזיק בו זכה בו אבל הקטן אין לו יד לזכות בו ומבואר בסי' רס"ז בשם הרמ"ה דאם הגדילו ולא זכה בהם אדם אותן עבדים אין להם תקנה ולפ"ז יקשה א"כ בהא דס"ל לרבנן דר"מ דבאמר תן גט זה לעבדי דא"י לחזור ואמאי והא התוס' הקשו בכתובות דף י"א ובגיטין דף י"ג מנ"ל לרבנן דעבדא בהפקירא ניחא ליה וכתבו דכל שהוא אינו עבד המשועבד בודאי ניחא ליה בהפקירא רק כל שהוא משועבד ורשות אחרים עליו עבדא ניחא ליה בשחרור טפי מהפקירא ע"ש ולפ"ז בעבד קטן דאף כשישתחרר אז יהיה משועבד לאחרים וא"כ שוב ניחא ליה טפי בהפקרא כיון דב"כ וב"כ משועבד תחת יד אדון מה לי זה ומה לי זה וא"כ בעבד קטן מא"ל אך נראה דל"ק דבעבד קטן גם ר"מ מודה דל"ש בהפקרא דלא טעם טעמא דאיסורא כמ"ש התוס' בגיטין שם דגם ר"מ מודה בזה ולא נחלקו רק בגדול ובזה יש לישב המשך לשון התוס' בגיטין שם ודו"ק ובלא"ה כל דדעת אחרת מקנה אף לאבא שאול יכול לזכות גט לעבד קטן ועיין בתוס' גיטין דף ל"ח ופ"י שם ובדף ל"ט ובמ"ש למעלה ודו"ק.