שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ב (י׳)

והנה בהא דאמר ר"פ בב"מ דף י"א דעת אחרת מקנה אותו שאני והקשה המרדכי דהא לעיל אמר רבא טובת הנאה אינו ממון לקנות אג"ק וא"כ הוה הפקר והיאך שייך דעת אחרת מקנה ובתשובה לקמן כתבתי דברים רבים וכעת נראה דהנה בדף י"ב שם בעי רבא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר וא"ל רב פפא לרבא לאו היינו מתניתין ורש"י פירש דקאי לענין הפקר ופשיט ר"פ ממתנה דקני והיינו משום דהפקר חשוב כדעת אחרת מקנה אותו וא"כ רבא ורב לשיטתיהו דרבא הוה סרד דהפקר מדעת ג"כ לא הוה דעת אחרת מקנה ורב פפא ס"ל דהוה דעת אחרת מקנה ולפ"ז מתנות כהונה עכ"פ הפקר מדעת הוה דהרי הוא מפקיר ונותן בלב שלם ואף שהתורה חייבו מ"כ הא בידו להפריש ממקום אחר ע"ז וא"כ שוב הוה דעת אחרת מקנה ושפיר רב פפא אמר דהוה דעת אחרת מקנה וזהו דמביא ראיה מהך מתניתין דרצין וכמו שהביא שם ראיה להפקר מדעת ממתנה ה"ה כאן ס"ל כן איברא דלפי מה דקי"ל בסי' רמ"ג דזרק ארנקא הוה בעיא דלא אפשיטא ובהפקר ל"ש לאוקמי אחזקה ע"ש סכ"ד א"כ לפ"ז מה אמר רבא דטוה"נ אינה ממון לקנות אג"ק הא רבא גופא מספקא ליה וא"כ שפיר מצי זכי מתורת ספק דהא הפקר מדעת הוה ספק וקני וא"ל דאוקמא בחזקת הבעלים דהא כיון דטוה"נ אינה ממון שוב ל"ש לאוקמא בחזקת הבעלים והיא קושיא נפלאה אך באמת רבא ס"ל דטוה"נ ממון ורק דמה דאמר טוה"נ אינה ממון הוא רק דלענין זה להקנות אג"ק או חליפין חשוב קנין גרוע ולפ"ז שוב שפיר אמר דטוה"נ אינה ממון להקנות אג"ק וכמ"ש בשיטה שם ועיין קצה"ח סי' ער"ה שהאריך ובזה מיושב היטב דברי הרי"ף שפסק דטוה"נ אינה ממון וסובר דגם בדעת אחרת מקנה לא מועיל עד שיעמוד בצד שדהו והקשו דא"כ הך עובדא דר"ג וזקנים היאך הי' ולפמ"ש א"ש דאדרבא אם אין חשיב ממון שוב ל"ש חזמ"ק וא"כ בודאי מועיל אג"ק דהפקר חשוב דעת אחרת מקנה ואף דל"מ מתורת חצר אבל דעת אחרת מקנה מועיל ואף דל"ש במ"כ אגב קרקע דהו"ל קנין גרוע היינו אם אין דעת אחרת מקנה א"כ ל"מ קני באגב דהוה הפקר ול"ש אג"ק ודלא כקצה"ח דמועיל בהפקר אג"ק וכמ"ש בתשובה לקמן אבל כיון שחשיב דעת אחרת מקנה שפיר מועיל אג"ק ודו"ק היטב ובזה מיושב היטב דברי הבעל העיטור והגהמ"יי דפסקי דטוה"נ לא מקני באג"ק וחליפין ופסקו כר"פ והקשה הש"ך סי' ר"ג דבקידושין מסיק הש"ס דהי' אג"ק דלא כר"פ ולפמ"ש א"ש דבאמת בהפקר גמור ל"מ אג"ק דאין כאן דעת אחרת מקנה אבל שם דהוה הפקר מדעת והוה דעת אחרת מקנה שפיר מועיל אג"ק ובזה מיושב מה שהקשה בש"ך עוד על מ"ש העיטור באות שכירות דשכירות לחוד לא קני בלא אגב דאל"כ מה דייק מעשור שאני עתיד למוד דלמא ע"י שכירות הקנה וע"כ דשכירות לא מועיל הרי דהוא מפרש דעובדא דר"ג היה ע"י אג"ק ולפמ"ש א"ש דבאמת הי' ע"י אגב רק דשם הוה הפקר מדעתו ודו"ק ובזה מיושב ג"כ מ"ש העיטור דל"מ שכירות חצרו ותמה הש"ך למה לא יועיל ולפמ"ש א"ש דהרי הש"ך חידש בסי' קצ"ח וסי' ר"ב דשכירות חצר ומטלטלין כאחת ל"מ וא"כ שפיר כתב העיטור דלא הי' ע"י שכירות חצר דשם הי' ע"כ בבת אחת ולא הקנה החצר קודם ואח"כ המטלטלין דהא באמת העשור ל"ק רק אח"כ כששייר וכמ"ש הריטב"א בחידושיו לקידושין דף כ"ז והמקום לא השכיר רק אם יהי' המטלטלין שלו וכמ"ש באורך לקמן וא"כ א"א בשכירות כ"א באגב ולכך ל"מ שכירות ובזה מיושב היטב קושית הקצה"ח על הש"ך דלר"פ הי' שם דעת אחרת מקנה והי' שם ע"י שכירות חצר והיאך מועיל ולפמ"ש הי' אג"ק גם לר"פ ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד.