שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק׳ (ב׳)

אמנם הנראה לי ע"ד האמת בכוונת התוס' הוא דבאמת כל מה דאמר שמואל דפרוזבלא עולבנא דדייני הוא משום דמוציאין ממון שלא כדין דהנה באמת קי"ל דב"ד שבח"ל אין דנים אלא דברים המצויים תמיד ואית ביה חסרון כיס ולפ"ז בפרוזבול דהוא דבר דל"ש וכמה וכמה דינים אית בי' וגם יכול להתנות ע"מ שלא תשמיטנו או להלות על משכון וכדומה וא"כ אין כח ביד ב"ד שאינו חשוב להפקיע ממון בחו"ל וזה דאמר שמואל דהאי פרוזבול עולבנא דדייני היא והיינו דאין אנו בגדר חשובין כ"כ להפקיע הממון עפ"ז ולכך אמר דבעי ב"ד חשוב וכר"א ורב אסי ולכך לא קשה להו להתוס' על הספרי כלל דבאמת מן התור' שפיר הי' מועיל פרוזבול ורק אנן בדידן שפיר לא מועיל פרוזבול וז"ב ואמת לפע"ד בכוונת התוס' ומיושב כל קושיות הפ"י ובזה יש ליישב מה שהקשו בתוס' בהא דאיבעיא להו דאם לדרי עלמא תיקן א"י לבטל אא"כ הי' גדול ממנו בחכמה ובמנין והקשו בתוס' דממנ"פ במה מיירי אם פשט איסורו ברוב ישראל אף ב"ד הגדול א"י לבטל ואם לא פשט אף ב"ד הקטן יכול לבטל ולפמ"ש א"ש דע"כ לא אמרינן דבלא פשט אף הקטן יכול להתיר היינו משום דכיון דהוא בדורו כגדול בדורו וכבר אמרו יפתח בדורו כשמואל בדורו רק דמה שפשט איסורו אין בכחו לבטל אבל מה שלא נתקבל אמרינן דאף ב"ד הקטן יכול לבטל ומעתה זה דוקא בשאר דברים אבל כאן אדרבא מה שרוצה שמואל לבטל הוא משום דאנן בדידן אין כח ב"ד יפה כ"כ ואין בידינו לבטל וא"כ כל שתיקן הלל ואנן שליחותא דקמאי עבדינן היאך אפשר לומר דנבטל דברי הקודמין ע"י מה שאנן קטנים מהם ואיך יהי' קלקלתינו תקנתינו ושפיר פריך דאיך אפשר לבטל אא"כ גדול ממנו ודו"ק כי הסברא נכונה מאד לפע"ד ובלא"ה נראה לישב קושית התוס' דבאמת יש לומר דמיירי דפשטה ברוב ישראל ואפ"ה אם היה גדול ממנו בחכמה ובמנין הי' יכול לבטל דע"כ לא שייך לומר דכל שפשטה א"י לבטל רק בענין איסור וכדומה דשפיר אמרינן דכל שקיימו וקבלו היהודים עליהם א"י לבטל שום אדם אפילו גדול מהם דמסתמא זכו שקבעו הלכה כמותן וד' הי' עמם אבל כאן הלל עשה טובה עם המלוים שיקבלו המעות וא"כ י"ל דלכך פשטא לפי שמרוויחים המלוים שיקבלו המעות וא"כ י"ל דלכך פשטא לפי שמרוויחים בזה אבל לא שהדין נכון כן וכ"כ התוס' בהדיא בע"ז דף ל"ו ע"א ד"ה והתם ע"ש שהקשו למה לא פשטה מאחר שמרוויחים המלוים בכך וא"כ ממילא יש לומר דאין ראיה ממה שפשטה וזה נכון מאד בסברא לפע"ד וגם לפמ"ש למעלה דעיקר כוונת שמואל שאנן לאו ב"ד חשובים הם לאפקועי ממונא א"כ אין ראיה ממה שפשטה ברוב ישראל דסוף סוף אנן בדידן לאחר שנתמעטו הדורות ואינם חכמים כראשונים א"י להוציא ממון ודו"ק והנה המהרש"א בע"ז הקשא דלמה הוצרכו התוס' להקשות מפרוזבל ולא הקשו על המשנה גופא דממנ"פ למה אמרו שאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו רק אם פשטה אף גדול א"י לבטל ואם לא פשטה אף קטן נמי ובמחכ"ת לק"מ דהמשנה לא מיירי במה שתקנו לגדר וסייג וכדומה רק לענין אם סמכו ב"ד ע"ד יחיד באיזה מחלוקת אין ב"ד אחר יכול לבטל אלא א"כ גדול ממנו כמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה פ"א דעדיות מ"ה ובראב"ד שם ואין קושיא כלל.