שאלות ותשובות רמ״א · חלק פ״ג סימן א׳

אשר לא ינום ולא יישן. ינצור כאישון. החכם הכולל נבון לחשון. גדול בדורו כבן עמינדב הוא נחשון. לכל דבר וקדושה נמנה ראשון. הוא האלוף מוהר"ר גרשון. ש"ן. ולכל דיליה שלום רב. ענות מעלתך תרבני דפק על דלתותי. לאמר פתחי לי אחותי רעיתי. אמר לחכמתי אחותי את ואם לבינתי תקרא. ואם אין בי חכמה ובינה מ"מ לא אוכל להמרות פני גדול כמעלתך ואין טעם לרצון, וכבר אמרו (פ"ד דאבות) איזהו חכם הלומד מכל אדם אף כי קטן הוא ובזו נודע לי גדולת מעלתו ורוב חשקו לבקש אחר החכמה לחפשה בחורין ובסדקין לאור הנר לא לאור החמה ולא לאור האבוקה (ואף כי הדרך רחוקה) ולכן ברך לקחתי וברך אשיב למעלתך, ובזה אתמיד ובאהבתו אשגה תמיד. מצורף לזה שכפי הנראה לי אחר התבונני מתוך כתב מעלתך נדמה לי, כי באמת משל היה ולא בא מר אלא לבדקני בהלכות והתלמוד גדול מן המעשה ולכן על כרחי אני מוכרח להשיב שואלי דבר ולראות (וליראות) פני האדון כמאמרם ז"ל ריש מסכת חגיגה (דף ב'), ואף כי מעלת כ"ת הקשה לשאול ממני במה שכחב שאשיב לו מן התלמוד בבלי וירושלמי ספרא וספרי ותוספתא ומי כמוני יערכנה ויגידה. ובאמת ששאלה זו נאותה לגדול בישראל כמעלתך הבקי בכל אלה, ויודע שיש להשיב מהן בנדון שלפנינו, ומכל מקום דברי מעלתך לא יבהלוני ואשיב כפי השגת ידי ומשחרי ימצאונני לומר הנני להשיב לשולת אלי דבר. אך בריב לא לי לא אתגבר. לפסוק על מעשה כל זמן שלא אשמע שני הצדדים לא אתחבר. ולכן דברי להלכה לא למעשה אחבר. והנה שמעתי כי מעלתו מרכיב דבריו אתרי ריכשי. וכתב דבריו ג"כ לשארי הגאון מהר"ר שלמה, והנה אריה אבי תרי לא נפל אם לא שנדמה לו כו'. על כן עתה אקום אומר להשיב על שאלתו: