ועל דבר הטענה השנייה שטענו בני העיר הגדולה שתביעתן הוא דבר כללי ובני הקטנה אומרים שאינו כללי מאחר שיש לבני העיר הקטנה שטר סילוק שאין להשתרר לבני העיר הגדולה עליהם בדבר שאינו כללי א"כ בהכרח צריך אחר לדון ביניהם אם זה מיקרי כללי או לא גם האב"ד שבתוך העיר הגדולה בכלל העיר יחשב אם לא שגם בני העיר הקטנה קבלו אותו לאב"ד עליהם עכ"ל. עוד כתב אמנם בקצה אחד אחליט להצדיק מעלתו שאותן אשר נמצאו בעיר הגדולה דרך עראי ונתעכבו שם לדון עמהם מחוייבים לדון שם כמו שאר בני אדם מכח המנהג כאשר נמצא אחד בב"ד כאשר כתב מהרי"ק שורש י"ד ומקורו הוא מן המרדכי סוף זה בורר. אכן אשר כתב מעלתך שעמו יהיו נתפסים אף אותן אשר לא נמצאו שם ולא נתעכבו לדון שם מכח שהם שותפים, איני רואה לזה שום דבר של טעם, והתשובה של הרא"ש אינה ענין לזה ומעלתך אגב ריהטא לא עיין בה, גם המרדכי דפרק הגוזל בתרא מעניין המסים אינו עניין לזה כי שם שניהם חייבים ודאי המס, ואיתא בירושלמי (פ' הגוזל בתרא) אין אדם נתפס בשביל חבירו וחייב לשלם כ"א ארנוניות וגלגולת, אבל בנדון זה שאם אתרע מזלו של אחד מהם שבא דרך עראי לעירך ונתפס שצריך לעמוד שם לדין תאמר שגם חבירו יצטרך לדון שם רחוק הדבר מאד. עכ"ל תשובת החכם הנ"ל:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ע״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.