שאלות ותשובות רמ״א · חלק ז׳ סימן ו׳

גם מה שטען ורצה לדקדק מדברי רש"י שהזכיר דומה למוגלא שמשמעו פשוט שאין בו מוגלא כלל רק בדמיון לבד. ורצה מר לדקדק ממנו דעתו בכתבו ומי הכריח רש"י כו' ומי הנביא שהגיד לו כו' וכל זה אינו קשיא כלל מעתה, כי רש"י רצה לפרש מהו טינרא ומהו אטום בריאה. ורצה לתת הטעם למה הטינרא כשירה. ואילו פירש לבד שטינרא אין לו מראה ריאה היה נלכד בקושייתו דמר לומר וכי משום שנשתנה מראיתה כו' הלא שינוי מראות פוסלות בריאה כו' לכן הוצרך לפרש הואיל שמראיתו דומה למוגלא מוכח שהווייתו מן המוגלא והוא כשר ובעיני הוא פשוט. וחי נפשי שמאוד קשים עלי דברי מר בכתבו ז"ל אלא שהספר נותן סימנים מהו טינרא כו' עד ולפע"ד אם לא היה בו לחלוחית כלל היה טריפה ממש דלא גרע מאטום כדפרישית עכ"ל מר, ובאמת שזה הדבר קשה עלי כסלע שאם כן מה בין טינרא לאטום שבשתיהן בלא מוגלא טריפה ואם יש בהן מוגלא כשר ואם כן סימנים למה לי. ובאמת שאני תולה הדבר בחסרון הבנתי דברי מר אבל אם היו דברי מר כאשר הבנתי. זה הכלל שכלל סותר לכל מה שכתב תחילה כי רש"י רצה להפריש בין טינרא לאטום. ולכך פירש שמראיהו דומה למוגלא לתת סבה כו' ולדברי מר מה סבה נתן הלא טינרא ואטום שניהן שוין לענין הדין. ואפשר לדחות כל זה שרש"י לא נתן ההפרש וההבדל רק לענין שינוי השם לבד למה זה נקרא טינרא וזה נקרא אטום אבל לענין הדין שניהן שוין וזהו דוחק גדול בעיני. גם כי דברי הגהת מיימוניות לא משמע כן כלל דהרי כתב אבל אם מראיהו דומה למראה מוגלא היינו טינרא דאמרינן דכשירה משמע בהדיא שהכשירות תולה בשם הטינרא והוא בשינוי המראה ולא בשום דבר חוץ מזו ואף כי זה יש לדחוק בשינויי דחיקי האמת יורה דרכו: