שאלות ותשובות רמ״א · חלק ז׳ סימן ה׳

ועתה אניח מזה ואשיב בענין ההלכות שדרושנו עליהן. מה שהחזיק מעלת כ"ת בסברתו להעמיד שהטינרא אינה קשה כסלע אלא יש בה מוגלא והוסיף בזה לומר וז"ל מעלו בודאי שכן הוא שאם היה הטינרא קשה ממש בלא מוגלא ולחלוחית אטו משום שנשתנו כו' אדרבה הוה על הוה תבא אם לא שיש בה מוגלא והדרא בריא עכ"ל מעלתו, והנה עוד אני בתומתי אלך ואחזיק ולא ארפה להיות שם טינרא קשה כסלע כמו שתרגום סלע הוא טינרא. ומה שכתב כ"ת הוה על הוה כו' בזו אתמהא הלא כבר אמרו (חולין דף ע"ו, ב"ב ק"ל.) בהדיא אין מדמין בטרפות זו לזו שהרי חותכת מכאן כו', ואף כי לפי האמת אינו הוה על הוה, כי כ"ת כתב בעצמו כבר כי אטום בריאה טריפה מכח שאין לו סיבה שתעלה ארוכה וזו מן הידוע בחכמת הרפואות כו', וכן אני אוכל לומר שטינרא שנתהוה מן המוגלא אף כי הוקשה כסלע לא חיישינן ליה הואיל וידעינן סיבתו שהוא המוגלא. אבל אטום גרידא שאין סבה למכתו טריפה דאם אין מכה אטום זה מנין והוא מובן לכל משכיל שזה טעם נכון. ובזה מסתלק כל מה שטען מר עלי וז"ל, ועוד צא וראה שכל היסוד בנוי על המוגלא כו' כי כל זה אמת אך לא כדעת אדוני רק כל דבר שתחילת הווייתו מן המוגלא הוא כשר כפי מעוט השגתי: