שאלות ותשובות רמ״א · חלק נ״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אבל בחרם ר"ת שאין כ"כ בדינו אין לי בו אלא פירוש מהרי"ק סי' ל"ז ואי הנך תלתא לא שמיע להו או לא סבירא להו אפי' אי הוה דינא הכי דבכל אופן גזר ר"ת עם דלא מסתבר כלל, מ"מ מהר"ר מן עשה חיובו לדברי מהרי"ק הא תורה וזו שכרה לא יגרע מהא דרמב"ם פי"ב דהלכות שבועות וז"ל ולא ידע כמה אינו חייב לנדותו ואני אומר שאסור לנדותו כו' עכ"ל. ואחרי שהוכחתי מהרמב"ם דלעיל שאפי' לפי שטותייהו היה אסור לנדותו למה"ר מן יצ"ו זו אין צריך לומר שלהכא יזהרו בגזירת אבותינו הנ"ל ובגזירת הרבנים אחרים על זה ועל שעבר יעתירו לה' יתעל' וגם אליו שיכפר בעד מה שעשו וכן לא יעשה עוד לבל יהו הם עצמם בנידוי ח"ו כמנדה שלא כדין ומצוה לשמוע דברי חכמים. ובענין שררות דמתא מסתמא מה"ר משה חכים כרב אדא בר אהבה פרק עשרה יוחסין (דף ע"ו ע"ב) בעובדא דרב ביבי ואושפיזיכנא ואל נא ימשוך ידיו מכל הנ"ל לאשר ראיתי סוף כתבי מהר"י ווייל בסי' קנ"ו וכבר ראינו קהלות שנהפכו מתוך מחלוקת עכ"ל. לכן אל תדמה בנפשך להמלט בשב ואל תעשה ושמעית בתרי קל זיע סגי דהיה בק"ק הדין וצריכין שיזהרו מנקוף שנים ח"ו לכן בקש שלום ורדפהו. כ"ד הטרוד קטן התלמידים שלמה בכמר מנחם כ"ץ זלה"ה:
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.