שאלות ותשובות רמ״א · חלק נ״ח סימן א׳

גרסינן בפרק כל כתבי (דף קי"ח ע"א) אמר ר' יוסי יודע אני שאיני כהן ואם יאמרו לי חבירי עלה לדוכן הייתי עולה. וכן יודע אני שאיני כדאי ולבקשת משחרי יותר מדאי הוכרחתי ביום הזה להכניס ראשי בין הרים גדולים האמנם יראתי פן ירוצו גלגלתי נכנסתי לפנים ממחיצתי לשם שמים אמרתי ברוב סרעפי ה' אתי אל תיראם, ועל קול שאון מעיר פראג יעיר לי אוזן לשמוע מהרבנים מעוררים מדנים וטוענים על אודות גט אחד אשר נתן אברהם בר אליעזר לאשתו בחודש שבט ש"י לפ"ק בק"ק פראג ע"י שלשה רועים נקראים רבנים עדר עדר לבדם, ולא דרשו אביר הרועים הגאון ריש מתיבתא רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה השוכני בגליל ההוא כבוד מהר"ר מן יצ"ו ופגמו טעמו וממשו וכבוד תורתו חש בראשו ולא נתישבה דעתו על נתינת הגט ההוא ונראה בעיניו לפסול אותו מכמה טעמים. כי נפסל בלינה ונתנו אותו משחשיכה. עוד שנית שהיה גט מעושה ע"י נכרים ומאותם שאין כופין להוציא. ולא כתבו בו וכל שום וחניכא דאית ליה כי אבי המגרש היה מומר. ותרב משאת המריבה והקטטה לא שקטה בין כתות הרבנים והמחזיקים ידיהם של נותני הגט, ומליזים ומטיחים דברים חדים כנגד הישיש הגאון ר"מ הנ"ל והופכים לראש משפט וצדקה ללענה כי הוא ענה שקר בהם ונכוה בגחלת ר"ת ח"ו והוציא לעז על גיטם. וקורא אני בעתם משרבו מושכי הרוק רבו המחלוקת וכו' כמה דאיתא בסוטה (דף מ"ז ע"ב) משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקת בישראל משרבו תלמידי שמאי והלל אשר לא שמשו כל צרכם רבו המחלוקת בישראל ונעשית התורה ח"ו כשתי תורות. ואוי לעינים שכך רואות, ואוי לאזנים שכך שומעות, זיקין וזועות. וקטיגוריא בין ת"ח תרועות ויבבות. ועדין אין בן דוד בא. והאלוף הרב הנ"ל הנעלב הביא נימוקו עמו תכריך שטרות של הדיוטות של עדיות מב' הכתות לשון אשכנזי שפת לא ידעתי ולא נתקיימו בחותמיהן ואיני בקי בהם ובשמותיהם. ולכן לא אוכל להכריע ביניהם ולא בעיקרא דדינא דאיכא פירכא אפסוק כלו' על אודות הגמגומים שנפלו על הגט ודבר גדול הביא המרדכי בפרק המגרש תשובת ריצב"א על הגט המובא מארץ הגר נמצאו בו כמה שינוים ועגמה נפשו על עגון הבת וחשו להוציא לעז על גטיהם ומשכו ידיהם מלפסול הגט. אך ראיתי אלהים עולים מן הארץ מראה כתביהם כלפידים שנים אחים צרפתים סוכתים תרעתים סוכים ביפיה של תורה מתיזים נחילים נחילים דברים חלולים על המטפלים בגט הנ"ל ואינם נושאים פנים למורים אחרים אשר בעיר זקנים ובעלי הוראה מימים קדמונים כמו האלוף ה"ה מה"ר מן יצ"ו הנ"ל ולא נכון להרים ראש בטיב גיטין וקידושין לפני אב"ד הגדול מהם כאשר הציעו בשיטת ראיותיהם וצחות לשונם דבש וחמאת ההלצה בפיהם עם מכתב שאר הרבנים וגאונים מבתרייהו נוסעים אחריהם. על פי הדברים האלה אנכי כורת ברית וחורט בחרט אנוש כי לא יאות לרבנים הרחוקים לשפוט ביניהם ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומבין בממשות הטענות כדאיתא בסנהדרין (דף ד' ע"ב) אסור לדיין שישמע וכו' שנאמר שמוע בין אחיכם. ולכן הדבר זה מסור לחכמים ובתי דינים הסמוכים בגלילותיהם לחקור ולדרוש שתי הכתות יתנו עדיהן ולדון במישרים כמו הרב המופלא אב"ד מוורנקוורט כבוד מה"ר אליעזר איש מריו"ש יצ"ו וכבוד הישיש המופלא מהר"ר משה ומהר"ר שמואל לנדא אשר בפראג וכיוצא בהם יצאו ויבואו ויבררו ללבן הדברים כהוייתן אם הוכשר הגט או פסול ובין כך העמד האשה בחזקת אסורה כאשר ישפטו מעלתם או להתירה או להצריכה גט אחר ויעברו בין כך כל חלודה ושמץ דבה מהגאון כבוד מה"ר מן יצ"ו כי לשם שמים נתכוין להעמיד דברי תורה על תלה ולהרחיק אדם מן העבירה וספק ממזרות ח"ו ויזהרו מגחלתו המורים לפי תומן פן יהיו נכוין בלטותא דרבנן וכל המנדה חבירו שלא כדין הוא עצמו יהיה בנידוי ולא יסור שבט מעלתו מחזקתו וברכה ושלום על כל ישראל אמן. נאם הטרוד בא בימים יוחנן בן כמה"ר יוסף איש טריוויש ז"ל ה"ה כ"ב אלול ש"י לפ"ק פה וויניזייא"ה הבירה: