שאלות ותשובות רמ״א · חלק ל״ח סימן ט׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה רביעית בסוף הגהות דשבת (דף קפ"ג ע"ג) דכתב אדברי ר' יואל מיהו לפירש"י גבי עיר של רבים כו' עד יפה דנת להתיר כו', ודקדקת משם דמשמע אבל אי הוה דין כרמלית לר"ה שלנו אז לא התיר יפה והקשית על זו ממה שכתב אח"כ דאף בר"ה הואיל ויכול להביאו ע"י מחיצת בני אדם שרי אמירה לכותי כו'. וא"כ אף אם היה רשות הרבים גמור שרי מהאי טעמא דאין לומר דטלטול מת לא מיקרי מצוה דא"כ אפי' בכרמלית נמי אסור כמו שכתב ראבי"ה דאף בדרבנן לא שרי רק דוקא לדבר מצוה. זהו תורף שאלתך ויפה הקשית בזה אבל על פי האמת נראה לי דלא קשה כלל. כ"ה דעתי, המרדכי קיצר דברי תשובת ראבי"ה וראבי"ה האריך בתשובתו וכתב הרבה טעמים בדרך משא ומתן לדון כדברי ר' יואל ולכן בתחלה מצא לו סיוע מדברי רש"י גבי עיר של רבים כו' ואח"כ העמיק בפלפולו לומר דאף אם היה ר"ה יש לצדד להתיר מטעם שכתב לבסוף רק שבתחלה לא הוצרך לירד לחלוק ההוא וכן דרך המשיבים לבאר כל חלקי הדין הנופלים בענין התשובה. זהו נ"ל על פי האמת אך באשר ידעתי כי תירוץ זה לא יכנס לאזני מעלתך כי אני בזה כמרחיק עדיו, לכן אומר שאף בדברי המרדכי לא קשה מידי, חדא דגבי מת אי אפשר לעשותו ע"י ישראל אפילו ע"י מחיצות של בני אדם דהרי המת מוקצה מצד עצמו ואסור לטלטלו אם לא ע"י ככר ותינוק ומי יאמר לך דס"ל לראבי"ה דשרי בר"ה ע"י ככר ותינוק דלמא ס"ל כר"ת שכתב הטור סימן שי"א בשמו דאסור וכן כתב הר"ן פרק המצניע וא"כ עיקר הקושיא ליתא, ותו דאף אם נאמר דאפשר לעשותו ע"י מחיצה מ"מ לא קשה מידי דבלאו קושייתך קשה התם מה קאמר התם והיכא דאיכא למימר דאתי לאחלופי בר"ה אסור אמירה לכותי אפילו איסור דרבנן כו' הרי אמר תחלה דאף בר"ה עצמו שרי מאחר דיוכל להביאו ע"י מחיצה של בני אדם כו'. ודע כי זאת הקושיא הקשה הרב הגדול המחבר ספר ב"י בא"ח סימן ש"ז והניח הדבר בצ"ע ולי נראה דהכי פירושו והיכא דאיכא למימר דלמא אתי לאחלופי בר"ה כו' ר"ל דאתי למחלף שאר איסורים באיסור ר"ה דהיינו דאיכא התם רואים הרבה ואיכא אוושא מילתא ואתו למימר דכמו דשרי אמירה בר"ה ה"ה דשרי בשאר איסור ואתו להתיר אמירה גם בשאר איסורים (ולכן) הכל אסור כמו שמסיק התם, כן נ"ל פירוש דברי ראבי"ה וכן קבעתי בחידושי א"ח שלי הנקראים דרכי משה הידוע למעלתך. ומעתה גם שאלתך מיושבת דבמעשה דר' יואל היה למיחש משום דאתי לאחלופי ולכן לא הוה שרי כלל אי הוה ר"ה ולכן הוצרך לטעמא דהוי כרמלית דאז ליכא למיחש לאחלופי דודאי הכל יודעין דכרמלית דרבנן:
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.