שאלות ותשובות רמ״א · חלק ל״ה סימן ג׳

עוד שאלת הא דאיתא סוף כל שעה אשה לא תלוש במים שלא לנו. ופירש"י כל שכן בחמי האור (וקאמר שם דאפילו עברה ולשה בהן אסור) וכן כתבו כל הפוסקים, אם מהני צונן לחמי האור או לא. נ"ל בפשיטות דלא מהני דלא מיבעיא לפירוש ר' אליעזר ממיץ דפירש דמים שלא לנו אין להם תקנה כל שכן בחמי האור. אלא נראה דאפילו לפירוש רש"י דס"ל דבמים שלא לנו אית להו תקנה מ"מ בחמי האור גרע טפי דהא במים שלא לנו לפירוש רש"י אם עברה ולשה בהם מותר ובחמי האור אסור ולכן לא מצינו לשום פוסק דלישתמט לומר דאית תקנה לחמי האור. ואל תטעה במה שאסרו מים הגרופים מן המולייר ופירש רש"י שהחום (המולייר המחזיק חומו) מחממן ותידוק מזה דדוקא הגרופים מן המולייר אבל בלאו הכי שרי. דזה אינו דבגרופים מן המולייר לא מיירי שנתחממו על האש ואח"כ עמדו במולייר אלא מיירי שלא היה שם אש מעולם ולכן קאמר דאם גרופים מן המולייר דהיינו שהיו במולייר אף בלא אש אסורים מפני שהמולייר שומר חומו אע"פ שאין אש תחתיו ומחמם מים שנתנו בתוכו אף בלא אש. וכן כתב שיבולי לקט והביאו האגור בהדיא וכן משמעות דברי הפוסקים דבמולייר הגרוף מיירי וכדאיתא במשנה פרק כירה לענין נתינת מים לתוכו בשבת. ולא אוכל להאריך בזה ושלום וחיים. נאום