שאלות ותשובות רמ״א · חלק כ״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועל דבר השתוקי אם נאמנת אמו לומר לכשר נבעלתי להשיאו לכהונה כבר נשפכו הרבה דיואות ונשברו כמה קולמוסים בזה וכבר עניתי חלקי בזה (לעיל בסימן כ"ד). עוד מצאתי לדברי שאינה נאמנת עזר מהא דכתב המ"מ פי"ח מהלכות איסורי ביאה לגבי אשת כהן שנאנסה לומר קודם קידושין נבעלתי הואיל וליכא אלא חד ספיקא ואע"ג דכתב המגיד דיש חולקים בדבר מ"מ ראוי להחמיר באיסור דאורייתא ועוד דבספר ב"י סימן ז' כ"א מייתי דרש"י פירש בהדיא בגמרא לגבי הא דאמרינן ספ"ק דכתובות (דף י"ג) דאם נמצא האסופי במקום כותים כו'. וכתב רש"י דאם בת היא אסורה לכהן ואפילו ליכא למיחש לאסופי כגון הא דאמרינן בעשרה יוחסין (דף ע"ג ע"ב) משלטי הדמיה תלי פתקא תלי קמיע כו'. מיהו חיישינן שמא בת כותים היא ולמ"ד גיורת פסולה לכהונה אפילו קטנה זו אסורה לכהונה דתרי רובי בעינן ליוחסין עכ"ל. ועיין בדברים אלו וימצאו לך דברים נכונים:
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.