שאלות ותשובות רמ״א · חלק כ״ב סימן ב׳

ונראה לי לומר דאע"ג דמשמע בתשובת מהרי"ק שורש קפ"ו דאם קיבל שום אונאה מן האונס מקחו מקח אע"פ שאינו נגד מה שנתן לו והביא ראיה מחזקת הבתים (דף מ"ח:) מאשה המתקדשת באונס ע"י פרוטה דהוה קידושין והביא עוד ראייה מתשובת הרשב"א לענין אחד שאנסוהו להמתין חוב לאחד ע"י שנתנו לו קצת מעות ופסק דהוי מכירה וכו', נראה דלא קשה מידי דהתם מיירי בענין שלא היה שייך אונאה בדבר כגון בקידושי אשה, וגם במעשה דתשובת הרשב"א מיירי בענין דלא הוה אונאה כגון שלא אנסוהו אלא על המתנה אבל לא ליקח בפחות משויו ולהכי הוי כמכר כמו בקרקע דהא גם אין אונאה בשטרי חובות כמו בקרקע, כדאיתא פרק הזהב (דף נ"ז) ולכן דין אחד להם אבל בדבר דשייך אונאה ונתן לו פחות משויו ודאי כולהו מודים לדברי הר' יונה שכתב הטור בלא מחלוקת דלא הוה זביני זביני, ואף אם נאמר שמהרי"ק סובר דהרשב"א והתוספות חולקים אר' יונה מ"מ למידין מדברי מהרי"ק אשר לשם דאפילו החזיר לו הרבה מה שהיה בידו משל חבירו אם לא נתן לו בעד המכירה אלא מה שהיה שלו תחילה ולא ויתר לו דבר משלו דלא מיקרי מכירה כלל, וכן כתב שורש קי"ח בהדיא, (אך צריך להתיישב בדברי הרמב"ם דכתב דפשרה כמכירה דמשמע דאע"ג דלא נתן לו משלו ואנסוהו למחול לו על השאר אפ"ה הוי כמכירה והמגיד משנה כתב שם דדברי הרמב"ם נכונים) וכתב נ"י בשם ר' חננאל דכל היכא דגזים לאנסן מיקרי אונס אע"ג דעדיין לא עבד (וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"י דכל היכא דאפשר לו לעשות מה שמגזם הוה כאילו כבר עשאו), וכן כתב מהרי"ק שורש קפ"ו וכתב דראבי"ה פליג אר' חננאל וסבר דעביד אניש דגזים ולא עביד ובעינן דוקא דידעי העדים שעשה האונס כעובדא דפרדיסא שכובש שטר המשכנתא כו', ומעתה נבאר שאלתנו בעזרת ה' יתע':