וששאלת עוד פי' מסוגיא פ"ק דעירובין (דף ט' ע"ב) דנראה מבחוץ ושוה מבפנים. דע אהובי כי הגאון הקאר"ו נטה מדרך האמת בזו הסוגיא. כי הביאה בא"ח סי' שס"ג ופירש באופן שלא יתבאר הסוגיא כלל, בפרט שפריך התם מההוא דחצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה כי לפי דברי הגאון הקרא"ו לא פריך מידי דאותן גיפופין לא מקרי נראה מבחוץ כלל דהא הם אחורי הכותל לפי דברי הגאון הקאר"ו. ועוד דכל שיטת התוס' וכל דברי התוס' לא יתיישבו ע"פ דבריו. וע"כ אין דבריו נכונים בסוגיא זו, רק האמת כך הוא כי רש"י פי' נראה בחוץ בתחלה כצורה זו ?# שהלחי עומד על הכותל לצד פנים של מבוי ונראה מבחוץ ולא מבפנים כי צדו הפנימית עומד על הכותל ואינו נראה. ואח"כ פירש נראה מבחוץ בדרך אחר שהלחי נראה מחוץ למבוי אבל מ"מ עיקר הראיה היא נגד המבוי ולפניו וכמו שפי' בכותל הכונס מצד אחד כו' דאיתא בגמרא שפירוש נראה מבחוץ ושוה מבפנים שנראה מלפני המבוי ולא מאחריו ר"ל אם עומד לפני המבוי בר"ה לאפוקי אם היה עומד לאחורי המבוי ר"ל בצדו הסתום דהיינו בפנים אז לא היה רואה הלחי כצורה זו ?# והנה בדרך זה הלחי עומד בצד חוץ, וה"ה אם היה עומד לאחורי המבוי כזה ?# דהיה מהני דוק ותשכח דבדרך זה יתיישב לך כל הסוגיא ושמעתא דהתם ע"ש (דף י':) והנה מצאתי בתוס' ישנים שהיה מצוייר בדרך שכתבתי ולא כדברי ב"י:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ק״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
