מלמד להועיל חלק ג · חלק צ״ז סימן ב׳

תשובה:הראב"ד פי' דקאי על ויקרא השני או השלישי דאלו היו מתוך האש, אמנם ר' הלל (מובא בקרבן אהרן) פי' דקאי על ויקרא הראשון (וכן פי' מלבי"ם) אך הרא"ם דחה פי' זה דא"כ איך יאמר לקמן מה להצד השוה שבהן שהיה אש ובקריאה ראשונה לא היה אש, וגם הקרבן אהרן מצא קושיא זו נכונה והעלה דהת"כ קאי על ויקרא השני. אמנם פלא בעיני שנעלם מעיני הגדולים לפי שעה מכילתא מפורשת בפ' יתרו שדרשה על ויקרא הראשון וז"ל: ויקרא אליו ד' מגיד שהקריאה קדמה לדבור, וא"כ מבואר דחז"ל דרשו ויקרא קמא וקושי' הרא"ם יש ליישב עפ"י מ"ש הרמב"ן לשמות י"ט, ג' דמיום בואם אל הר סיני כסה הענן את ההר ושם כבוד ד' וזה שכתוב (בפ' משפטים) ויש כאן כבוד ד' על הר סיני, ע"כ. וזו מ"ש הרמב"ן לקמן פ' משפטים ריש פ' ואל משה אמר עלה. והנה לפי' הרמב"ן כבר מתחילת בואם אל הר סיני היה מראה כבוד ד' כאש אוכלת בראש ההר, וא"כ ויקרא הראשון היה ג"כ מתוך האש, ואגב אורחא יש מת"כ ראיה לפי' הרמב"ן. וראיתי במדרש הגדול (צד 25) לפסוק ויקרא אליו ד' מתוך הסנה ויאמר משה משה וז"ל זה בנין אב כל מקום שנאמר דבר נקדים בו קרייה לדבר: לא אם אמרת בדבור הסנה שהוא תחלה לדבר תאמר בדבור הר סיני שאינו תחלה לדבר ת"ל ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר אם אמרת בצד השווה שבהן שהן דבר ובאש ומפי קדש למשה הקדים בהן קרייה לדבר תאמר בדבור אהל מועד שאינו באש ת"ל ויקרא אל משה וידבר ד' אליו מאהל מועד לאמר אלא הצר השוה שבהן שהן דבר ומפי קדש למשה הקדים בהן קרייה לדבר. עכ"ל.