שאלה:ברש"י חולין צ"ח ע"א ד"ה ושניהם לא למדוה וכו' ואע"ג דאי אתי למילף מיניה מצית למילף נמי היכא דיהיב טעמא דהא הכא איכא למימר דאי שלא במינו הוה יהיב טעמא אפ"ה רבנן אחמור ואמור טעמא לא בטיל. עכ"ל. וקשה דלעיל מיניה פי' רש"י בר"ה בס' היכא דבדקניה ולא יהיב טעמא אי נמי ליכא למיקם אטעמא כגון מין ומינו, עכ"ל, אלמא דגם לפי האמת דבמין בשאינו מינו לא סגי בס' היכא דיהיב טעמא מ"מ במין במינו דליכא למיקם אטעמא בטיל בס' ולא אמרינן דאיכא למימר דאי שלא במינו הוה יהיב טעמא.
מלמד להועיל חלק ג · חלק צ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.