ואי תקשי אמאי לא תירץ הרשב"א דאצטב' בעלמא לא הוי' כרמלית דאין כרמלית בכלים כמ"ש רש"י דף ה' ע"א וכ"כ התוס' דף ה' ע"א. וכן פסק המנ"א סי' שמ"ה ס"ק ד' וכן כתב גם הרשב"א בעצמו בדף ה' ע"א, י"ל דס"ל להרשב"א דכי אמרינן אין כרמלית בכלים היינו דוקא בכלי שאינו קבוע שם, והא ראיה דעמוד רחב ד' ואינו גבוה ט' הוי כרמלית כדאיתא סי' שמ"ה סעיף י' והיינו ע"כ משום דקבוע שם, וכן כתב המג"א סי' רס"ו סעיף קטן ז'. והמג"א מסופק שם אי עגלה מיקרי קבוע או לא. וא"כ י"ל דהרשב"א ס"ל בפשיטות דהאיצטב' העומדת לישב שם התגרים מיקרי קבוע ושפיר הקשה מאי אירי' שלפני העמודים וזה הכריחו לתרץ דמיירי באינה גבוהה שלשה. ולפי"ז יש ליישב הפוסקים דהם ס"ל דאיצטב' לא מיקרי קבוע ועל כן אין צריכים לתירוצא דהרשב"א דמיירי בפחות מג' דזה דוחק דסתם איצטב' אינה פחות מג' וחוץ מזה הוכרח הרשב"א לשבש הירושלמי. ועל כן כל הפוסקים אינם מסכימים לרשב"א בזה אלא ס"ל דדוקא איצטבא שלפני העמודים גבוהה משלשה עד עשרה ורחבה ד' הוי כרמלית משום דאין נוח להלך שם אבל איצטבא בעלמא לא הוי' כרמלית דאין כרמלית לכלים, דאיצטבא לא מיקרי קבוע.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ס״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.