מלמד להועיל חלק ג · חלק ס״ב סימן ב׳

תשובה:יפה שאלת דהמאמר קשה מאד אף דהמפרשים לא שמו לבם על זה דלפי פשוטו איצטבה האמורה כאן היא ספסל וכמו שאמרו בקידושין דף ע' וכן ופירש"י כאן ד"ה בין העמודים, וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים, וא"כ קשה ממ"נ אי האיצטבה גבוה י' ורחבה ד' הרי היא רשות היחיד, ואי אינה רחבה ד' הרי היא מקום פטור, ואי אינה גבוהה י' ורחבה ד' פשיטא דהוי כרמלית ומאי ארי' בין העמודים הא איצטבה זו בכל מקום ברשות הרבים הוי כרמלית, ותמיה על המפרשים שלא שמו לבם על ככה וכן בש"ע סי' שמ"ה סעיף י"ד מביא דין דאיצטבה שלפני העמודים ולא ראיתי פוצה פה ומצפצף. אחד מצאתי הוא הרשב"א בחידושיו לשבת ז' ע"א שהעיר על זה וז"ל: ועוד מאי שלפני העמודים דקאמר לימא האצטבא סתם ואולי אפילו באצטב' שאינה גבוה' שלשה קאמר ומפני שהיא לפני העמודים אינה נוחה לידרס והלכך פסקה מתורת רשות הרבים וכו' וכתב לסוף כי יש שבוש בגירסת הירושלמי ובשאינן גבוהין היא דהא צריכה דאילו בגבוהין שלשה פשיטא וצ"ע עכ"ל. ושמעינן מרשב"א דין חדש דבאיצטב' אפילו אינה גבוה' שלשה לא הוי' רשות הרבים אלא כרמלית ופלא ששום פוסק לא הביא דברי רשב"א אלו והרב הגאון ר' שניאור זלמן בש"ע שלו סי' שמ"ה אדרבה כתב בפירוש דרק אם האצטב' משלשה עד עשרה היא כרמלית ולא שת עין כלל לדברי הרשב"א וצע"ג.