תשובה:בברכות כ"ט ע"א פירש"י ב' פירושים ולפי' קמא הפי' של תועים על דעתך והיינו העוברים על דבריך, וא"כ צריך לקרות יַשָּפטו בנפעל ולפירוש השני אמרינן: התועים דהיינו התועים במשפט, על דעתך ישפוטו, אנו מתפללים שתלמדם לשפוט על דעתם כדבריך ולפי' זה צריך לקרות ישפוטו בקל. וכתב רש"י דהעיקר כפי' השני וכן כתב הבה"ג. וטעמא דרש"י דכיון דהתועים על דעתך ישפוטו הוא נגד ברכת השיבה שופטינו כבראשונה ובברכה זאת אנו מתפללין ששופטינו יהיו כבראשונה שישפטו עפ"י דין תורה לאמתו, ולפי פ' קמא דהעוברים על התורה ישפטו אינו כלל מענין ברכת השיבה שופטינו, ועיין בב"י סי' ק"י שהביא עוד פירושים אחרים. ואף שאיני כדאי לחלוק על רש"י ובה"ג מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך דלענ"ד העיקר כפי' קמא וראייתי חדא דגרסינן בירושלמי ותועים עליך לשפוט וא"א לפרש בענין אחר אלא שהקב"ה ישפוט את התועים דהיינו העוברים על דבריו, כפי' קמא, ועוד דאמרינן במגילה י"ז ע"ב בפירוש המשך הברכות זו אחר זו: וכיון שנתקבצו הגליות נעשה דין ברשעים, וע"כ אמרינן השיבה שופטינו אחר מקבץ נדחי ישראל, הרי דלפי הגמרא ענין ברכת השיבה שופטינו הוא שנעשה דין ברשעים, דהיינו שע"י שהקב"ה ישיב שופטינו כבראשונה יעשה דין ברשעים וזה ממש פ' קמא בוהתועים על דעתם ישָפטו, ועוד דבכל הסידורים המדוייקים כתיב ישפטו בנפעל. והנה בודאי עדות חז"ל נאמנה שתוכן ברכת השיבה הוא שנעשה דין ברשעים, וקשה אם כן למה לא נמצא בכל הברכה הבקשה שהקב"ה יעשה דין ברשעים, ואף דאנו מתפללים שיהיו לנו שופטים הגונים ונכלל בכלל זה שהשופטים יעשו דין ברשעים מ"מ למה לא נאמר זאת הבקשה בפירוש. אשר על כן השערתי דבאמת בעיקר נוסח של השיבה נתקן ג"כ תפילה שיעשה דין ברשעים, אלא דאחרי אשר התקינו ביבנה ברכת המינים כדאיתא בברכות כ"ח ע"ב נעתקה הבקשה של עשיית דין ברשעים מברכת השיבה ונכללה בברכת המינים. וזה לענ"ד פי' דברי הירושלמי ברכות פ"ב ה"ד כולל של זדים ושל רשעים במכניע זדים (כן היא הגירסא בירושלמי ברכות עם פי' מהר"ש סיריליאו שנדפס במאינץ) דהיינו שיכלול ב' תפלות של זדים שהיא נגד המינים ושל רשעים שהיא נגד שאר רשעים שבישראל שהיו מתפללין תחילה שיעשה דין בהם בברכת השיבה שופטינו ועתה אחר תקון ברכת המינים יכלול הכל בברכת מכניע זדים. ואפשר דלאחר תקון ברכת המינים והעתקת הבקשה נגד הרשעים מברכת השיבה שופטינו הוסיפו גם בתפילת הביננו מלות ועל הרשעים תניף ידך. ואולי יש ששינו גם כן קצת הבקשה דוהתועים על דעתך ישפטו והחליפו הנפעל בקל ופירשו כפי' הב' של רש"י וכבה"ג.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ס׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
