מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ח סימן ח׳

אבל לענין הימום התבשיל הרי בע"ש אין כאן שום אש שיכול לחמם תבשיל, והאש שיכול לחמם בא ע"י גיריה דיליה בשבת, וא"כ ליכא למימר כנמו"י דכי אתחיל בע"ש אתחיל, וא"כ הוי כמחמם תבשיל בשבת. וכי תימא גבי מאחיזין את האור נמי נימא הכי וכי אסור לבשל או לחמם בהאי אור שלא הבעיר רק כל שהוא בע"ש שאין בו כדי לבשל או לחמם, וא"כ ה"ל לפוסקים לפרש זה בסי' רנ"ה בדינא דמאחיזין את המדורא. י"ל דלא דמי לנ"ד דבשלמא התם דהפחמין והזפת כאן וסופן להבעיר הוי כאלו התחיל הבשול בע"ש. הגע בעצמך אלו בשבת אם היתה כאן מדורה של פחמין שהובערה קצת ואחד הביא קדרתו לשם ואח"כ הובערה המדורה מאליו ובישלה הקדרה מי לא מחייב המביא את הקדרה משום מבשל, וכיון שכן אם עשה כן בע"ש כבר התחיל לבשל בע"ש. אבל בנ"ד דהגאז אינו כאן ונמנע לבוא לכאן ע"י הברזא הסוגר לפניו את הדרך, ואח"כ בשבת נפתח הברזא ע"י גיריה דיליה והגאז בא לכאן ומבשל הרי לא התחיל הבשול אלא בשבת ול"ל דהוי כמבשל בע"ש, וכיון שכן הוא בבישול גם בחמום יש לנו לאסור. אמנם כן כיון שכן גם מה שהבאתי לעיל בשם כמה גאונים. להתיר להעריך הוועקקאוהר שתדליק נר בשבת לא יתכן וכבר הרגיש באמת בזה הרב הגאון בעל שו"ת ריב"א שהבאתי לעיל וכתב דלפי סברת הנמ"י היה לנו לאסור להעריך הוועקקאוהר בע"ש שתדליק נר בשבת דכיון דכאן לא היה האש בעולם ול"ל דאזלינן בתר מעיקרא והוי כאלו הודלק ונגמר בע"ש, א"כ יתחייב כשיובער בשבת, וכתב על זה דדבר זה מופרך דא"כ ביורה חץ מתחלת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו אמאי צריך לומר הטעם דעקירה צורך הנחה היא לימא דאזלינן בתר מעיקרא ומלאכת שבת וחיוב הנזקין באים כאחד, אלא ודאי העיקר כשיטת התוס' בב"ק י"ז ע"ב ד"ה זרק דבזורק חץ לא אזלינן בתר מעיקרא (ע' יש"ש שם סי' ד') והא דמאחיזין האור בע"ש משום דלא הקפידה התורה שלא יֵעָשה המלאכה בשבת רק דאדם ישבות וינוח ונאמר דבר זה בפירוש בירושלמי פ"ב דשבת ולא בשמן שריכה א"ר חסדא זאת אומרת שאסור להצית את האור במדורת קדשים והיא דליקה והולכת בשבת, והא תנינן ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד וכו' א"ר יוסה בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה נעשית היא מאליה ברם הכא התורה אמרה אין שורפין את הקדשים בי"ט ואצ"ל בשבת עכ"ל. ואע"ג דלענין שריפת קדשים לא קיי"ל בזה כאותו ירושלמי, מ"מ בהא לית מאן דפליג דלענין מלאכת שבת כל שנעשית מאליה מותר, ולא משום טעמא דנמ"י דאמרינן כיון דהתחיל בע"ש הכל נגמר בע"ש, אלא אפילו אם לא התחיל מע"ש אין איסור אם רק דאדם נח בשבת. וכן כתב הבית מאיר באה"ע סי' פ' דגבי שבת ליכא למיתסר ע"י נכרי מטעם שליחות דהתורה לא הקפידה רק שהישראל ינוח בשבת. וע' ח"ס שהבאתי במלמד להועיל שו"ת א"ח סי' נ"ו לענין אי מותר לתת נייר למומר לחלל שבת והוא חותם בו את שמו.