מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ו סימן ג׳

ומ"ש עוד דראובן נתחייב שד"א בחייו ע"י ע"א ומת קודם השבוע נ"ל דיורשין פטורן מלשלם עספ"ז סל"ב דטוענין ליורש שמא התובע לא היה מקבל חרם והיה מוחל לו השבועה ומ"ש דיכול לומר קים לי כמהריב"ל שהביא בש"ך ססנ"ו דאמרינן מגו למפרע כבר כתבתי דבספק תפיסה איני יכול לומר קים לי. ומה שטען שמעון על חוב אחר שגבה ראובן של מאה זהובים וראובן אמר להד"ם ועתה לאחר מיתת ראובן בא ע"א והעיד כדברי שמעון אם שמעון נשבע ונוטל, הנה אם הם יורשם קטנים אפי' הביא שני עדים לא מהני דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין סק"ח והכא דאיכא רק ע"א אפי' ביורשים גדולים לאו כלום הוא חדא דאביהם היה נאמן לומר פרעתי ואף דקיי"ל כל האומר לא לויתי וכו' היינו בבאו שני עדים ואמרו שלוה ע' סע"ט ש"ך סקי"ט וסי' ע"ה סקל"ה דאפי' הוא עצמו נאמן לומר פרעתי ועוד אלו היה אביהם חי היה נשבע להכחיש ועכשיו טוענין כן ליורש.