מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ב סימן ז׳

והנה בהאי דינא דסנהדרין יהיו בלא מום דיליף לה הירושלמי מפסוקי דעגלה ערופה ראיתי במדרש הגדול כ"י אשר הובא מארץ תימן ברייתא (וכבר הוכחתי במקום אחר שזאת הברייתא הוא מכילתא לדברים) וזה לשונה: ידינו לא שפכה את הדם הזה וכי עלת על לבנו שזקני ב"ד שופכי דמים הן אלא שלא בא על ידינו ופטרנוהו בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה, ר' ישמאל בנו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר והלא בידוע שזקני ב"ד אינן שופכי דמים ומה ת"ל ידינו לא שפכו שלא יהיו גדמים וענינו שלא יהו סומים והורידו שלא יהו חגרים נמצינו למידים כשם שבית דין שלמים בצדק כך יהו שלמים מכל מום, עכ"ל. והנה לפ"ז מבואר למה מביאה גמ' דילן פסוק דשיר השירים כולך יפה רעיתי ולא דרשה דירושלמי, כי ש"ס דילן סבר כת"ק דמכילתא ולא כר' ישמעאל והירושלמי סובר כר' ישמעאל והנה לכאורה קשה בשלמא אי לא בעינן קרא כדכתיב אתי שפיר דצריך קרא יתירא למידריש שלא יהו ב"ד גדמים וסומים וחגרים דאל"כ לא הוי דרשינן כן וכמו שאמר הגמ' בבן סורר ומורה (סנהדרין מ"ה ע"ב) והירושלמי פ' בן סורר הלכה ה' מדמי האי דבן סו"מ לזקני ב"ד, ולפיכך התנא קמא דמכילתא דדריש קרא לדרשא אחריתא ואינו מיותר לית ליה דרשה דר' ישמעאל וצריך קרא דשיר השירים, אמנם למ"ד בעינן קרא כדכתיב, אף אי לית לן קרא מיותר מ"מ דרשינן ידינו ולא גדמים וכו' כמו בבן סו"מ וקשה למה פליג ת"ק על ר' ישמעאל ודוחק לומר דס"ל לא בעינן קרא כדכתיב. ונראה דודאי אי קראי דידינו לא שפכו וכו' מיותרין שפיר ילפינן מינה דכל מומין פוסלין בסנהדרין דכיון דכתבה תורה קראי יתירא דהאי מומין פסלו ה"ה לשאר מומין דמאי שנא, אך אי הקרא אינו מיותר ורק משום דבעינן קרא כדכתיב ליפסל גידם וחיגר וסומא א"כ הא תינח הני מומין שאר מומין מנ"ל דאטו בבן סו"מ מקפידין שלא יהיה באביו ואמו שום מום שפוסל בכהנים, ועל כן ס"ל לת"ק דכיון דקרא אינו מיותר אין ללמוד מכאן דכל מום פוסל בסנהדרין וצריך קרא דשיר השירים. ועיין תשובות ר"ע איגר מה"ת סי' ס"ד בדיין שאינו שומע אלא ע"י קנה שכשר לחליצה.