היוצא לנו מזה דלמ"ד לא בעינן קרא כדכתיב באמת יש לפרש המתני' כירושלמי דמצוה לכתחילה בזקנים אלא דלא בעינן זקני עירו (כספרי) אפי' לכתחלה. ואפשר דזה טעם המחמירין דאין ליקח דיין בעל מום משום דחשו שמא הלכה כמ"ד דלא בעינן קרא כדכתיב כדמשמע לכאורה דרב אשי ס"ל כן לסלקא דעתא דתוס' דסוטה כ"ז ע"א ד"ה דכתיב וא"כ מצוה לכתחילה בזקנים ואף דלדידן לית לן זקנים ואי אפשר לקיים המצוה כהלכתה מ"מ לכל הפחות יש להקפיד דליבעי כעין סנהדרין בלא מום. וא"כ בודאי אם יש שעת הדחק ואין כאן יודע לסדר חליצה אלא בעל מום ודאי גם המחמירין מודי דאין להקפיד.
מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.