היוצא לנו מזה שאם יצטרפו גדולי הרבנים דזמננו לעשות תקנה שמי שירצה יסדר קידושין על תנאי שאם ימות הבעל בלי ז"ק ולא יחלוץ אחיו בתוך שנה תמימה והרב דמתא או רב אחר יכתוב כתב תעודה לאשתו שלא היה ביכלתו להביא את היבם לחלוץ עד עתה שאזי יהו הקידושין בטלין, ולעשות התנאי עפ"י הסדור האמור בח"ס סי' קי"א, עם קצת שנויים (שאינם נוגעין לדינא) לפי צורכי זמננו, אזי יישר כחם וחילם ששקדו על תקנות בנות ישראל, וגם יקיימו ויחזקו עי"ז מצות חליצה כי כל יבם לא ימאן לחלוץ, יען שהוא יודע שא"א לו לכוף את יבמתו ליתן לו ממון, שאם הוא לא יחלוץ תהיה יבמתו מותרת בלא חליצה, והוא הוא הגורם שיבטלו קידושי אחיו למפרע, ואשמתו בראשו, ואחיו ואנחנו נקיים, ואף שלא יצאנו בכל זאת מידי כל החששות שכתבתי לעיל באות ב' במאמר מוסגר מ"מ לשקוד על תקנות בנות ישראל עדיף. אמנם עיין ג"כ בשו"ת אור נעלם סי' ל' וסי' ל"א וע' בתשובתי לרבני צרפת שם החלטתי שאין לתקן בשום אופן שיהיו כל קידושין על תנאי ורק לפעמים בעתים רחוקות מותר לעשות כן.
מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.