מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ג סימן י״ד

עתה באתי להעיר בקצרה על הסדר שסידר לנו הגאון מהר"ם בעל ס"ג. וכדי שלא להתבלבל בשמות שונות אקרא לשליח המוסר הגט לשליח הולכה (הסופר) ואת שליח הולכה בסתם (שליח), הנה בדרך הראשון סודר לנו שירשה את (הסופר) ואח"כ ימנה השליח, ולכאורה אין טעם לסדר זה דאדרבה כשימנה את השליח מקודם עדיף טפי כדי שידע הסופר למי ימסור הגט ויהא שליחותו שליחות ברורה ומ"מ נראה דיפה דקדק דאם ימנה השליח קודם איכא למיחש ללעז שיאמר השליח אילו הייתי יודע שלא ימסור הבעל עצמו הגט לידי לא הייתי מתרצה לשליחות ומצינו חששא כזו בש"ס גבי שליח קבלה, אבל עכשיו שמצוה את הסופר במעמד השליח תו ליכא חששא, ועכ"פ מי שירצה למנות השליח קודם כמו בדרך השני שפיר דמי, רק קודם המנוי יאמר לו שהוא לא ימסור את הגט בעצמו לידו. ואז צריכין ג"כ לשנות קצת נוסח ההרשאה וכדי שלא לשנות הנחתי הסד כמו שהוא לפנינו. בדרך השני כשממנה שליח שלא בפניו נ"ל דבעל ס"ג לא דקדק בזה כראוי דאם יאמר סתם אני ממנה את פב"פ קרוב הדבר דהוי גט פסול דאין כאן שליחות בעדים דמהיכן יודעין העדים שזה הוא דלמא נתכוין לאחר בעיר הזאת או בעיר אחרת, וגם יש לדון בזה מטעם דאין ברירה, על כן הנכון דצריך להודיע להעדים את פב"פ בכנוייו וכנויי אבותיו ומקום מולדתו ומקום עמידתו כדי שתהא עדות ברורה בדבר ואחר שידעו העדים ברירור למי נתכוין תו א"צ לפרש בכל פעם אלא סגי בסתם פב"פ, ואולי שבעל ס"ג ג"כ דעתו כך אלא שקיצר ונתן מכשול למעיין. ובגט שסדרנו ביום הנ"ל לא היה השליח לפנינו והסכמנו שהבעל יאמר לעדי הרשאה. תדעו שאני אמנה את יוסף בן אברהם הנקרא יוזל שווערינער מעיר ווישגראד העומד פה היום בעיר פאריס ואח"כ אמר הנני ממנה וכו'.