מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ב סימן ו׳

וההרשאות נכתבו בדקדוק בלי ראשי תיבות וגם כל אות נכתב בפני עצמו ולא נתחברו שתי אותיות יחד, כי כן דקדק ג"כ מו"ר הגאון ר' עזריאל הילדעזהיימער נ"י, שצוה לכתוב הרשאה אחרת בשביל שבהרשאה נתחברו ב' אותיות יחד. ולענין הסימנים שיעשו בגט עיין בפתחי תשובה סי' קמ"א ס"ק ל"א מה שהביא בשם פנים מאירות סי' ס"ט וסי' ע"א. ולקיים החתימות של ב"ד אם אין נכרין במקום הנתינה עיין העצה בשו"ת מהר"ם שיק סי' קל"ו שיכתבו להמסדר הגט והוא יכתוב תשובה עם חתימתו וחתימת בית דינו ויקיימו את ההרשאות מתוך אותן החתימות, ועיין בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' נ"ט. וראיתי בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' נ"ד בדין גט הנשלח על בי דואר שנותן עצה, שהרבנים ישלחו על פאזט אחר מכתב ולהודיע שהגט שנשלח על פאזט פלוני היה בו סימן מובהק זו וזו ושוב אי אפשר שיתכוונו שני מובילים על הפאזט ולזייף שני המכתבים ואז יש לזהר שבאותו הפאזט שנשלח בו הגט לא יהי' רשום סימנים מובהקים של הגט, או יוסיף איזה סימנים מובהקים בפאזט שני. (בתשו' מהרי"א סי' צ"ב בשם חסד לאברהם משמע דנוהגין דהגט מעוטף בשטרי הרשאה) (הגט רצוף יכרוך בהרשאה וחתום בחותמו של בעל ובחותמו של ב"ד וכו' עיי"ש).