נוסח הרשאה הב'. במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות ואתא לקדמנא אברהם יצחק בן יהודה ובידו גט ששלח יהושע בן ישראל יצחק הלוי לגרש בו את אשתו ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא והביא לפנינו הרשאה מקויימת ומתוקנת כתקון חכמים שעשאו הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי שליח בעדים להוליך גט זה לאשתו ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא ונתן לו רשות לעשות שליח בחריקאו אף בעיר אחרת בכתב שלא בפניו ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ועל פי אותה הרשאה מנה על פינו ובפנינו את משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא להיות שליח בחריקאו וכך אמר אברהם יצחק בן יהודה השליח הנזכר לעיל בפנינו בי דינא החתומי מטה הנני ממנה על פיכם ובפניכם את משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא בחריקאי להיות שליח להולכה להוליך גט זה להאשה ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא אשת יהושע בן ישראל יצחק הלוי וליתן אותו לידה ותהא ידו כידי ועשייתו כעשייתי ופיו כפי ודבורו כדבורי ונותן אני לו רשות לעשות שליח בחריקאו ושליח שליח אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונס ליתן גט זה להאשה ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא אשת יהושע בן ישראל יצחק הלוי בכל מקום שימצאנה הוא או שלוחו או שליח שלוחו אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונס. ותיכף שיגיע גט זה לידה מידו או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס תהא היא מגורשת בו מבעלה יהושע בן ישראל יצחק הלוי ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם וגט זה שנעשה עליו משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם ועדיו החתומים בו יהודא בן יצחק הלוי וחנוך בן נתנאל ובפנינו ביטל אברהם יצחק בן יהודה כל מודעות שמסר על שליחות זה וגם קיבל עליו בחרם ובשבועת התורה שלא לבטל לא את השליח ולא את השליחות ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו והכל שריר וקיים. נאם דוד צבי בן מוהר"ר משה יהודה זצ"ל. נאם... נאם...
מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
