ז. אף אם נניח שהמבטא ז"ש שוה ממש למבטא sch שבשם Jean, ואנו כתבנו אות ש' דהיינו מבטא sch תחת זש דהיינו sch מ"מ אין השנוי יותר מאילו נכתב ס' תחת ז'. והרי מבואר בס' עזרת נשים למהר"ם בן חביב שמות נשים אצל שם זפירה (וכ"כ בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק ג' וסי' קכ"ט ס"ק ק"ל) שאם כתבו ז' תחת ס' או איפכא כשר (וע' ט"ג ש"נ ריש אות ז'). והנה כל מבין יבין שערך הז' אל הס' הוא שוה ממש לערך מבטא sch אל sch, דמי שמבטא סבולת תחת שבולת, מבטא ג"כ ז' תחת sch . וק"ו בן בנו של ק"ו שהכל יודעין שמבטא זש אינה שוה ממש למבטא sch , ורק מפני דוחק, שאין להם אות השוה למבטא sch , הניחו זש. וא"כ אין חשש שיוציאו לעז במקום הנתינה שאין זה שם האיש, כי הכל ידעו שכמו שהם הסכימו לכתוב זש תחת sch , כמו כן אנו הסכמנו לכתוב ש' ובפרט שנכון יותר לכתוב תחת J אות אחת מלכתוב ב' אותיות תחת אות אחת. נוסף לזה שהבעל לא חתם מעולם שם Jean באותיות עבריות (כי כן אמר לנו) רק באותיות לע"ז, וא"כ איך יבוא שום אדם להוציא לע"ז על שלא נכתב בגט: זשאן, ומעולם לא ראה שום אדם חתימתו: זשאַן, ואולי חותם עצמו באותיות עבריות: שאַן. ועכ"פ ודאי כל הרואה מידע ידע הוי טעות דעביד למיטעי דהוי רק כחסר ולא כשינוי, ע' שו"ת חא"ש סי' ג', וסי' ק"ג.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן כ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
