מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן י׳

ועתה נדבר על אודות שם הצרפתי Jean. הנה זה אין לספק שאות e לא נכתב במכתב עברי כיון שאינו נרגש כלל במבטא כידוע (גם הבעל חתם לפנינו שמו Ján) אך יש לספק האיך כותבין אות הצרפתי J. והנה ידעתי גם ידעתי שאחב"י בארץ פולין ורוסיא וכמדומה לי גם בארץ אונגארן כותבין זש ד"מ זשארגאן, זשורנאל וכדומה, בשפה אונגארית ג"כ כותבין תחת J הצרפתי zs (שהוא כמו זש) ובשפת פולנית כותבין ?. אולם אם אשכנזי שאינו יודע מנהג פולין יראה כתוב שם זשאן ינקד בלתי ספק זְשַאן, ויקרא ג"כ בס' Seshan, כי J צרפתי הוא ש' רכה ואינו מורכב מז' וש' והאונגארן כותבין zs כדי להורות שאות s (שהוא להם ש') הוא רכה כמו אות z וכן הז' בא רק להורות מבטא הש' והוי כמו סימן דגש (·) ורפה (-) ויש מאשכנזים כותבין בקו באמצע כדי להורות שאות sch הוא רכה, וכן כותבין sz כדי להורות שאות s הוא חזקה כמו ס' ולא רכה כז', ובודאי מי שיכתוב תחת sz בעברי זצ או סצ הוא משתבש שבוש גדול. והנה כיון שאין אנו רשאין לנקד הגט ואנו כותבין ד"מ פ' בין לחזק בין לרפה גם אין לנו סימן להורות על ש' רכה, בעל כרחנו יש לנו לכתוב ש' גם תחת ש' רכה, והנה יש לנו דוגמא, כי בודאי במלת קָדְשִׁי הש' רכה יותר מבמלת נָטְשו (כי ד' כשנבטא רכה גורם שגם הש' רכה במבטא).