תשובה:בענין אי באותן נישואין שנעשו ע"י ציפילעהע בלא קידושין כדמו"י האשה יכולה לצאת בלא גט, או אי צריכה גט כדמו"י כבר הלכו בו נמושות. מו"ר מהר"ם שיק בסי' כ"א העלה דמדינא יש להתיר בלא גט, אך כתב דלמעשה צ"ע, ואחריו נשא ונתן בדבר הרב מו"ה אברהם קארפעלעס בשו"ת אוהל אברהם סי' ק"ג וכתב שיש לחוש לאיסור חמור של א"א אף בנישואי ציפילעהע משום חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואפי' בנשואי נכרי בנימוסי שלהם ונתגיירו ונתיחדו בעדים יש לחוש לזה כדמשמע ברשב"ץ הובא בב"י אה"ע ס"ס כ"ז וש"מ סוף פ' הכותב וש"ג וב"ש ס"ס ס"ז וכן באנוסים ומומרים כמ"ש הב"ש וח"מ סי' כ"ו ס"ק ג' ומקנה שם בק"א (ומראה מקום שם על שו"ת ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ח וק"ט). והשיג שם על טעמי מהר"ם שיק שכ' שאין לחוש שבעל לשם קידושין. והרב ר' שלמה שיק בתשובות רשב"ן אה"ע סי' צ"ו כתב מאחר שהחוב עלינו לפרסם שאין במעשה הנישואין ע"פ ציפילעהע שום קדושה ע"פ דת תוה"ק וכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש יש לנו לומר שאפילו אם בועל לשם קידושין אין במעשה הזה שום קדושה, וזו מצד גדר וסייג. וע"כ פסק שאינה צריכה גט ולא חליצה, ולענ"ד קשה הדבר לומר דרבנן בזמנינו יעקרו הקידושין אפי' אם בעל לשם קידושין מצד גדר וסייג. ומה נענה לרבני צרפת אם יאמרו שרבנן יעקרו הקידושין של אנשים הפוחזים המרמין את נשותיהן ולוקחין ממונם ועוזבים אותם לאנחות. ועוד הא כמה פעמים אדם אינו לוקח רב לקידושין מחמת חסרון כיס ומסתפק עצמו בציפילעהע, ואמנם לא שביק היתרא ואכיל איסורא, אם יודע לו שיכול לבעול לשם קידושין בעדי יחוד, אזי עושה כן, ואם נחליט שבכל ציפילעהע א"צ גט, לפעמים נתיר א"א לעלמא ומה נעשה אם אח"כ יבוא הבעל ויעיד שבעל לשם קידושין ויביא עדי יחוד, ואיך נוכל לחקור בכל פעם מאיזו טעם הסתפק בציפילעהע, אשר על כן נ"ל להצריך גט מספק. ורק טוב שיפרסמו הדבר שרק מחמת ספק שמא בעל לשם קידושין הצריכו הגט.
מלמד להועיל חלק ג · חלק כ׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
