מלמד להועיל חלק ג · חלק ב׳ סימן ה׳

ג. אולם עדיין צריך עיון לענין מה שהעיר הרה"ג מו"ה זלמן באמבערגער דהרי כאן החזיקו את הולד לבן הבעל, והרי סוקלין ושורפין על החזקות. אמנם נלענ"ד דאף אחרי עדות הבעל והאשה אין כאן חזקה כלל מעיקרא דהרי פסקינן בסי' קנ"ו סעיף ט' מי שזינה עם אשה וכו' ואמר זה העובר ממני ואפי' הי' מודה לו ה"ז ספק וחולצת ולא מתייבמת, וא"כ מעולם לא נתחזק זה לודאי בנו ואילו מת היתה אשתו צריכה חליצה, ולא דמי לסוקלין ושורפין על החזקות. נוסף לזה שהבעל והאשה לא העידו כן בפני ב"ד ישראל ואפשר דאם היו ב"ד של ישראל מזהירין אותן שלא יעידו אלא האמת דיש נ"מ לענין איסורים גדולים לא היו מעידים כן. ועוד דעל פי האמתלא שאמר הקרוב, הבעל היה נוגע בעדותי דהא באמת היה בן אביו, והיה לו חלק בירושת אביו, ועכשיו שאמר שהוא בנו, הוא לבדו יורש אביו, וא"כ אין עדותו כלום, דלזכות עצמו היה מעיד.