מלמד להועיל חלק ג · חלק ב׳ סימן ג׳

א. טעם הראשון שכתבתי דהולד הוא מיום הוולדו ספק ממזר משום דילמא אזלה איהי לגביה הנה הנובי"ק סי' ז' כתב דלענין הולד הוי פירש אם אח"כ מתה האם ואין לדון רק על הולד, והנה בנ"ד נמי כיון דהאם היא אשת איש ואין נ"מ לענין האם לנוב"י הוי הולד בנ"ד כשר מטעם רוב כיון דעכשיו שאנו דנין עליו הוי פירש. אמנם הרבה פוסקים חולקים על הנוב"י הבית מאיר בסי' ד' והקהלת יעקב להגאון מליסא בחי' לאה"ע סי' ו' סעיף י"ח וכ' כיון דבעת שנבעלה נולד אז הספק על האשה והעובר ביחד ה"ל קבוע. וכל זה הביא הגאון דקאוונא בספרו עין יצחק חאה"ע סי' ז' ענף ג', ונראה שם בסי' ח' שלא רצה לסמוך על הנוב"י בזה. אמנם הגאון דקאוונא צדד שם בדרך אחר להתיר אף בלא בדיקת אם חדא דאין לחוש לקרובים דלא מגרי אינש בקרובים. ועוד הביא בספרו באר יצחק סי' ו' ענף ט' בשם הרשב"א והריטב"א לקידושין ד' ע"ג (וכ"כ הרמב"ן בקידושין) דבספק אי אזלא איהי לגבי' יש לדון ס"ס להיתירא ספק דילמא אזלא אינהו לגבה והולד כשר מטעם רוב ואת"ל אזלא איהי לגבייהו אכתי ספק דלמא לכשר נבעלה. וכ' שם ליישב דלא הוי שם אונס חד, ואינו מתהפך אלא הוי ס"ס מעליא עיי"ש. ואף דהה"מ המובא בב"ש סי' ד' ס"ק ל"ט חולק ע"ז, מ"מ הכריע הגאון דקאוונא דיש להקל בנידון כזה. ועוד בה שלישיה כ' הגאון דקאוונא שם דאם אין בעיר רק קרוב אחד יש להתיר בפשיטות דאין לתלות בו הזנות דיש לו חזקת כשרות ועיי"ש שהאריך בראיות. ומסיק שם במעשה דאשה גרושה שהרתה לזנונים ובעירה אין שם ממזרים רק קרובים גמורים והאשה היא אילמת וא"א לבודקה, שיש להתיר הולד לקהל ולא לכהונה (מחשש נכרי) וא"כ בנ"ד אילו לא נבדקה האם היינו מכשירים הולד, דאף שהיתה תמיד בבית בעל אחותה מ"מ הרי גם אביו היה שם ושייך ס"ס הנ"ל ושאר סברות שכ' הגאון דקאוונא, ומה שהעם מרננים לא מוריד דהא לא אמר אדם שראה דבר, ורק בהשערה בעלמא מרננים.