י. והנה הנובי"ק סי' כ"ט העלה דבאין ספק דאורייתא כגון במים שאין להם סוף מהני סי' אמצעים, וע' תשו' רע"א סי' ק"ז שמחמיר, וגדולי אחרונים מקילין, וכן מקילין דאין חוששין לשאלה בסדר"ב. ולפ"ז יש לדון גם בהכרת חצי פרצוף כיון דלר"ת א"צ כל הפרצוף רק מדרבנן כמו האבע"א בבכורות מ"ו ע"ב, וא"כ היכא דבלא"ה אינו אלא דרבנן, לר"ת א"צ כל הפרצוף. ומה שרמב"ם פי"ג מה' גירושין הכ"ב החמיר דגם במשאל"ס בעינן פניו וחוטמו הוא לשיטתו דמה"ת בעינן כל הפרצוף משא"כ לר"ת, והח"ס בסי' מ"ו והב"ש בס"ג ע"ז כתבו דיש לצרף דעת ר"ת עם שאר אומדנות, וכן יש לסמוך באיסור דרבנן על דעת המרדכי והתוי"ט לעיל אות ז' דהיכא שמעידין שהכירו את האיש בטב"ע מהני גם פדחת לחוד. אך לא רצה הג' דקאוונא לסמוך על כל אלה הדעות שהם דברים חדשים ויש הוכחות נגד המקילין דגם כשיצאה מספק דאורייתא אין סומכין על פדחת לחוד, ודין דמרדכי ותוי"ט הוא ג"כ מחודש שלא הובא בפוסקים ואין לסמוך ע"ז אף באיסור דרבנן.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ט״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.