מלמד להועיל חלק ג · חלק ט״ז סימן י״א

ח. אך לכאורה אין לדון בנ"ד כ"נ וכ"ה דכ' רמב"ן דבשומשמין חיישינן שמא פינן ולא כ"נ וכ"ה משום דרגילין לפנות, וכאן נמי ראו אותו רק שעה אחת קודם, ורגיל לפנות משם. אך זה אינו דאם הי' אותו שמואל שלם בדעתו לא היינו צריכין להחזקה כ"נ וכ"ה כדלעיל אות ה', ורק מפני שהוא חסר דיעה צריכין אנו לכ"נ וכ"ה, ובחסר דיעה שיש כמה הוכחת שרצה לאבד את עצמו וכדאיתא בהשאלה שפיר יש לדון כ"נ וכ"ה דאינו רגיל לפנות. ואף שהח"ס אה"ע ח"א סי' ס"ט פליג על נובי"ק סי' מ"ד שרוצה להתיר מפני שהכין עצמו למות, וכ' דעביד אינש דגזים כשבועות מ"ו ע"א כל זה לא שייך בחסר דיעה, דוגמא לזה בסנהדרין ס"א ע"ב בניסת שאמר שיעבוד דחייב המסית עיי"ש. וא"כ גם לח"ס כיון ששמואל קי הכין עצמו למיתה מחזקינן דהמת הוא זה, דכ"נ כ"ה ואינו בגדר רגיל לפנות.