מלמד להועיל חלק ג · חלק ט״ז סימן י׳

ז. אמנם יען בנ"ד היו ההרוג קצת חסר דיעה ובזה אין כאן סברא דהי' מודיע. ע"כ צריכין לדון בטעם אחר. הנובי"ק סי' מ"ו חולק על המבי"ט אך כ' אם ידוע שקודם שבא ההולך למקום הזה לא נמצא נהרג במקום זה יש לדון כאן נמצא כאן הי'. והש"ש שמ' ז' פי"ז השיג על הנוב"י. והקהלת יעקב סי' י"ז דחה דברי הש"ש במה שפי' לכונת רמב"ן. ולפי דעת הקה"י מה שפ' הרמבן ביצחק מקורטבא הוא משום שבקורטבא ידוע שמו ושם אביו לכן לא חששו שמא יש גם בהשיירות איש ששמו ושם אביו כזה. ולפ"ז יש לדון אם נמצא הרוג במקום שידענו שהי' שם ופדחתו שלם שמועיל בהכרת בכורה אף דגבי עגונא אינו מועיל, (וע' ש"ש שמע' ז' פט"ז דלפי המרדכי ותוי"ט דכשמעיד בפי' שמכיר בט"ע את האיש שזה הוא, מהני גם פדחת לבד) ולר"ת רק מדרבנן צריך פדחת עם הלחיים וחוטם. וא"כ בשנמצא הרוג במקום שהי' שם בודאי וכל רואיו מכירין אותו בפדחתו, אין לחוש שמא גם בהשיירות הי' איש עם פדחת כזה דאין ספק מוציא מידי ודאי. ומה שבשיירות לא מהני סי' אמצעי פדחת עדיף מסי' אמצעי דהא מהני בהכרת בכורה. ומה שפדחת אינו מועיל אף בצורוף סי' שבגופו אף להסוברין דב' סימני' אמצעים הם כסי' מובהק, הנה זה אליבא דדינא דבעיגונא בעינן דוקא כל הפרצוף ובאין כל הפרצוף שלם לא נחשב גם לצרף עם סי' אחר, אבל בהא דשיירות מציות כיון דפדחת מהני גבי בכור אמרינן אין ספק מוציא מידי ודאי כדלעיל. ולפי זה יצאה האשה בנ"ד מספק דאורייתא ע"י שידוע שבעלה הי' במקום שנמצא ההרוג שעה אחת קודם שראו ההרוג במקום זה והכירו אותו ע"י חצי פרצופו שיש לדון שהוא שהי' במקום הזה הוא הנהרג במקום הזה מטעם כ"נ וכאן הי' כמ"ש הרמב"ן דהלכה כרבא ביצחק מקורטבא מטעם כ"נ וכ"ה. וע' ב"מ כ' ע"ב תוס' ד"ה איסורא מממונא ותשו' רע"א סי' ק"ז, ובנ"ד החשש שמא היה גם אחר שמא גם אחר הי' לו פדחת וחוטם כשמואל קראפלעווזקי ודאי רק מדרבנן.