מלמד להועיל חלק ג · חלק ט״ז סימן א׳

שאלה:מהרב מו"ה משה יאקאבזאהן אבדק"ק גנעזען וז"ל: בליל י"ג אלול שנת תרס"ד האיש שמואל קראפלעווזקי נמצא מת מרוצץ לנתחים על מסלות ברזל רחוק מעט מן המקום אשר העגלות תעמודנה מסיעתן, כי העגלות עברו על האיש ותמיתנה אותו (ולפי האומד השליך עצמו שם כדי לאבד עצמו) ובי"ד נקבר בחזקת שהוא אותו איש והספדנו עליו מאחר שלא ראה איש שמאבד עצמו לדעת ונתאבל עליו ואמרו קדיש (ע' תשוב' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ק"מ אות ג'). ואני צויתי את השומרים ואנשי ח"ק שיסתכלו היטב על חלקי המת אם יכירוהו בפניו או בסמנים אחרים. וביום ה' ז"ך תשרי גבינו עדות משני השומרים ועל סמך גביית עדות הזאת נ"ל ברור דאשת המת מרת איידל מותרת להנשא לאיש אחר כי מלבד המצח והאף והלחי אשר די בהם כמבואר ביבמות ק"ך גם העין והפה והסנטר והזקן היו קיימים וכן צלק הפאקקען הוא בלתי ספק סימן מובהק ובפרט בזמננו וכו' וכו' ולפע"ד הוא יותר מובהק מרושם שמצומצם מקומו (ע' ק"ע סי' רי"א מתשוב' הרב ב"י) (וע' ח"ס סי' צ"ג שהביא תשו' ב"י, אך מוכח שלא על הבית יוסף דעתו). ומה שלא נמצא רק חצי הפנים (וחצי לאו דוקא רק אינו כל הפנים, שרוב הפנים קיים האף והפה שלמים) לפע"ד אינו מחליש הסימן דמה שכ' הטור אין מעידים עליו אא"כ ראו פרצופו עד פדחתו וחוטמו פירושו שכל אורך הפנים צריך להיות קיים ולא סגי אם יחסר חלק למעלה או למטה אבל אם כל האורך אפילו רק מצד אחד קיים מעידים עליו, ואף שלא מצאתי חילוק זה לבי אומר לי והחוש מסייעני שכן הוא וכן בחכמת הציור והפתוח שמציירים ומפתחים וביחוד במטבע פרצוף אדם מצד אחד (פראפיל) ומכירים אותו בבירור ואף אם מצד הכרה ע"י ט"ע אינו אבל מצד סי' מובהק. אמנם עיין מהרמ"ש סי' מ"ז כאמור למטה. ונוסף לזה כל הענין נתן שלהמית עצמו יצא מביתו כי קודם צאתו הריק כליו והניח על השלחן מורה השעות וארנקי שלו וכן קרע בחדר מסחרו כל הכתבים הנוגעים בעניני עצמו, ושבועות האחרונים לפני המקרה זעפו פניו וכו' וכן ספרו נכרים לפי תומם שבערב הזה, אשר בשעה תשיעית מצאוהו, ראוהו בשעה שמינית מתנודד אנה ואנה כאיש אשר רוח רעה אחזתהו במקום עמידת העגלות על מסלת הברזל עד שקרוב לודאי הוא שבתמהון לבב עשה את הדבר המר הזה. ונוסף לזה שלא נשמע בכל הימים אשר עברו מאז ועד עתה שאיש אחר מסביבות גלילנו נאבד חוץ ממנו ונוכל לומר הוא נמצא הוא היה וכו' עכ"ל השואל.