מלמד להועיל חלק ג · חלק ק״ב סימן ב׳

תשובה:לכאורה היה נראה לומר דכיון דהוי ספק לא הוי פ"ר וכן כתב הט"ז בסי' שט"ז ס"ק ג' דבספק אי יש זבובים בתיבה הוי כאילו אין כאן פ"ר משום דהוי ספק פ"ר, וכן ראיתי שכתב בפשיטות בעל ערוך לנר לסוכה דף ל"ג ע"ב ד"ה אין ממעטין ביום טוב דאם בשעה שבא לידי ודאי איסור אינו יודע לא שייך בזה איסור פסיק רישי'. אמנם ראיתי בהגהות ר' עקיבה איגר לי"ד סי' פ"ז בהג"ה שנחית לחלק בכך וז"ל שם: י"א דאסור לחתות האש קשה לי הא אינו מכוין ופ"ר לא הוי שמא לא בשל הנכרי בקדירה בשר בחלב וצ"ל דדוקא בספק דלהבא שמא לא יהא נעשה כן במעשה שלו כמו גורר כסא וספסל דהוי ספק שמא בגרירתו לא יעשה גומא, אבל בספק דלעבר כמו הכא דאם יש בקדירה זו בשר וחלב ודאי יתבשל בחתוי זה אלא דהספק שמא אין בו בליעת בשר וחלב זה מיקרי פ"ר, אולם מדברי ט"ז א"ח סי' שט"ז ס"ק ג' מבואר דגם כה"ג לא מיקרי פ"ר, עכ"ל רע"א. וראיתי בספר משנה ברורה שהביא ראיה לדברי ט"ז מרמב"ן במלחמות פ' כירה גבי המיחם שפינהו דתירץ הרמב"ן על הקושיא דהוי פ"ר דלהכי מותר לשפוך מים למיחם ולא חיישינן למצרף שמא לא הגיע לצירוף, וכן תי' המאירי אלמא דגם בדבר התלוי בספק דלשעבר דבר שאין מתכוין מותר כדברי ט"ז, עכ"ד. ולפי דעת הט"ז נלע"ד דמותר ליכנס בליל שבת בפתח אף שיש איזה בתים באותה העיר דאם פותחין הדלת נדלקת מאיליה עלעקטרישע לאמפע, מ"מ כיון דמסופק אם יש שם הכנה זו והוא אינו מתכוין להדליק מותר לפתוח הפתח. ואף אם איגלאי מילתא שנדלק א"צ תשובה כיון דלא נתכוין ולא היה פ"ר. ואפשר דאסור להנות מאותו נר, וצריך להעצים עיניו מראות, וצ"ע.