גם בדברי הספרי דקתני מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו לא קאי שיכחיש את העדים אלא אעד המוזם מדמייתי בתר הכי מתני' דעד שיזומו את עצמן, ופירש שיכחיש היינו כמו שיכחש ומשקר ואת עצמו כמו את עצמן דמתניתין וכדפרישית לעיל דהיינו לענין עצמו וגופו. וככר מצינו שמלת הכחיש בהפעיל יש לו הוראה כמו כיחש בפיעל ע' בספרא לויקרא ה' כ"א. וכן מצינו לשון הבהמה הכחישה שהוראתו ג"כ שהבהמה נעשית כחושה ורזה, וא"כ י"ל ג"כ העד הכחיש הוראתו שנעשה שקרן. ולפי"ז נפלו נבלו כל הוכחות המבקר, והקבלה נצבה וקיימת לעולם ועד.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ק״א סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.