מלמד להועיל חלק ג · חלק ק׳ סימן ג׳

והנה במכילתא דילן פ' יתרו איתא לא תחמוד יכול אפ"י חומד בדיבור ת"ל לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך מה להלן עד שעושה מעשה אף כן שעושה מעשה ע"כ, ופשוט דהמכילתא דילן נמי סברה כמכילתא דרשב"י ולכך אמרה יכול חומד בדבור דהו"א דתאוה היא בלב וחמוד בדבור אבל זה אינו הו"א דחימוד היא בלב דא"כ היינו תאוה, והנה בש"ס לא מצינו דהמתאוה בלב עובר על לא תתאוה ורק במעשה אמרינן דעובר על לא תחמוד כמו שאמרו בב"מ דף ה' ע"ב ובסמ"ג שם דייק מפרק זה בורר דבדיהב דמי אינו אסור אלא מדרבנן ועיין תוס' סנהדרין ל"ה ע"ב, ועל המכילתא קשה הרי ודאי אף דברות אחרונות אינם יותר מעשרה ואי לא תחמוד היינו במעשה ולא תתאוה היינו בלב הרי לא תתאוה הוא דבור בפני עצמו, ובדוחק אפשר לומר דכמו דמנה לא תשתחוה ולא תעבדם ולא תעשה לך הכל לדבור אחד אף שהם לאוין מיוחדים כמו כן הני תרי לאוי דלא תחמוד ולא תתאוה הם דבור אחד, אך תירוץ זה אינו מספיק דבשלמא לא תשתחוה ולא תעבדם ולא תעשה כולהו שייכי לדבור דעבודה זרה אבל כאן מאיזה טעם נחשוב לא תחמוד ולא תתאוה לדיבור אחד, ועוד קשה דאמאי בדברות הראשונות אינו אוסר תאוה בלב. ואף דאמרינן שמור וזכור בדבור אחד נאמרו וא"כ מסתמא גם לא תחמוד ולא תתאוה בדבור אחד נאמרו מ"מ קשה דהל"ל תחלה לא תתאוה והחמדה בכלל.