מלמד להועיל חלק ב · חלק ע״ד סימן ה׳

ועל כן גם דעתי נוטה לפסול המקוה שבעיר פרייבורג. ואם אפשר לתקן ע"י נקב שהוא לכל הפחות כשפופרת הנאד (ד' צענטימעטער על ד' צענטימעטער) ולסתמו אח"כ בסיד וצרורות יש להתישב בדבר (כי להרבה פוסקים צריך נקב כמוציא רמון, דהיינו עשרה צ"מ על עשרה צ"מ) ולענין תקון הברזא יש לתקנו עפ"י פסק הגידולי טהרה סי' ט"ו. ולענין שיעור המקוה כבר כתבתי לעיל דלפי חשבוני הוא 690 ליטער, ובשעת הדחק 592 ליטער, אך צריך להוסיף שאובין שיהי' הכל ביחד 690 ליטער. ושמעתי מהשואל שאמרו לו שרב אחד התיר ואמר שהמנחת יעקב מתיר כזאת. הנה אני ראיתי במנחת יעקב בשו"ת שבסוף הספר סי' ד' ד"ה ועוד דאף אם אי אפשר שכתב בפירוש דרק היכא דליכא במתכות שום כלי קבול בטל ע"י קביעה בקרקע, אבל היכא דאיכא בית קבול אינו בטל. גם בתחלת התשובה שם כתב דאם היה לסילון דין כלי בית קבול קודם שנקבע שהמקוה פסולה. ומוכח מזה דגם המנ"י ס"ל דלכלי בית קבול לא מהני קביעות בקרקע אף שנעשה מתחלה לקרקע. ובנ"ד דהמים עוברים על גבי הוואססערמעססער שהוא כלי קבול גם המנ"י אוסר.