מלמד להועיל חלק ב · חלק ע״ד סימן ד׳

אם חקק בצנור גומא כל שהוא נעשה כולא כלי על ידה (ש"ע סעיף ל"ו) וכל המים שעוברין על גומא זאת חשובין שאובין. ואם עשוי לקרקע וחברו בקרקע חיבור גמור דעת הגידולי טהרה שמותר לכה"פ להביא מים למקוה ע"י כלי זה (ע' ג"ט סי' ה') והביאו הנחל אשכול ריש דף 140. אמנם יש להרהר אחר היתר זה כי הרבה גדולי אחרונים חולקין עליו בזה. והיה לי בזה חלוף כתבים עם ידידי הרב הגדול מוהר"ר פינחס משה אלחנן וועכסלער זצ"ל אבדק"ק האכבערג בשנת תרנ"ג. וכאשר העירני ידידי וכאשר ראיתי בעצמי מוכח דלא כג"ט בשו"ת נובי"ת סי' ק"ט וקל"ח, ח"ס סי' ר"ה ור"ו, יהוד' יעלה סי' רי"ב, מהר"ם שיק סי' קצ"א, כתב סופר סי' צ"ז בסוף, בית מאיר הלכות מקואות סעיף מ"ח, שו"ת פרשת מרדכי סי' י"ז. וידידי הנ"ל הציע אז השאלה בענין מקוה הנעשה ע"י וואססערלייטונג ובסילונות הקבועות בכותלי הבית נמצא כלי קבול הנקרא וואססערמעססער לפני הרב הגאון מו"ה יצחק שמעלקעס אבדק"ק לעמבערג והוא כתב על זאת תשובה ארוכה והיא נדפסת בספרו בית יצחק על י"ד חלק ב' סי' ל' והכריע לאיסור וכתב בסוף ובמסקנתו שההכרח לתקן שלא יעברו המים ע"י הוואססערמעססער הנ"ל או שיעשה נקב כשפופרת הנאד או כמוצא רמון ויסתמו ע"י סיד וצרורות או שיבנו בנין על הכלי שיהיה קבע ובנה עליה ולהיתר זה שיקבע ויבנה עליה יש ראיה מפ"ב דכלים מ"ה, מ"מ שיכשר כלי למקוה שחקקו ואח"כ קבעו ע"י בנין אינו מבואר בש"ע וכתוב בס' מ"י השלום סי' ד' אות כ"ד דאין לעשות כן המקוה. ע"כ דברי הב"י. ומי יבוא אחרי הגדולים הנ"ל להקל.