מלמד להועיל חלק ב · חלק ס״ו סימן ב׳

כבר היה בדעתי להשיב על מכתבו דמר סמוך לקבלה, אך מילתא מני אזדא עד כיום שמצאתי אגרתו והנני להשיב מה שנוגע לדינא בדברי הראב"ד דפסק דאין תולין כתם שחור במאכולת כבר דברו בו האחרונים. ומה שהקשה מר מנין לו להראב"ד דלא נימא גם בזה אדום היה אלא שלקה, בודאי במאכולת של ראש יש קצת ראיה להראב"ד דאין דרכו להשתנות אחר יציאתו מדאמרינן לעיל דף י"ט ר' חנינא אומר כדם מאכולת של ראש ומדיהיב תנא סימנא לשעורי בי' שמע מינה דנשאר כך במראיו לעולם דאי ס"ד דמשתנה א"כ ליכא לשעורי בי' דהא ודאי דאינו משתנה ברגע מאדום לשחור וע"כ קודם שנעשה שחור כבר אזלה לה מקצת מראה האדמומית ותו ליכא לשעורי בי' אדום שבאדומים א"ו משמע דקים להו דאינו משתנה כלל. מיהו בשאר מראות השנויות במשנה דתולין במאכולת של גוף כמו שמבואר בפוסקים דודאי במאכולת של ראש א"א לתלות אלא אדום ממש ובזה שפיר תקשה כמו שהקשה מר. ואפשר דסברת הראב"ד כיון דחזינן דמאכולת של ראש אינה משתנה מסתמא גם בשל גוף כך הוא. ויש סמך להראב"ד מדאמרינן לקמן דף נ"ט גבי צפור דתולה בו שחור ואדום ולא אמר כן גבי מאכולת, ואי משום דבעי למנקט גבי צפור דתולה אפילו יתר מכגריס הא גם גבי מאכולת משכחת לה יתר מכגריס כמבואר בסעיף כ"ח אם נמצא כנה מעוכה בו תולין אפילו יתר מכגריס. ויש לדקדק בהא דאמר שם שחור זה לאו מתחלתו הוא משחיר וכו' מאי נ"מ בהודעה זו ובפשיטות י"ל דבא לישב הא דמשני על הך קושי' א"ה ארבעה חמשה הוי אמר ר' חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה וזה ניחא אם כשהיה במקור עדיין לא נשתנה א"כ לעולם אין במקור כי אם ארבע מראות אבל אי נימא דכבר נשתנה במקור א"כ הרי יש במקור חמשה מיני דמים וע"ז קאמר דבאמת אינו משתנה אלא לאחר יציאתו וא"כ לא משכחת לה במקור אלא ד' מיני מראות.