מלמד להועיל חלק ב · חלק ס״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:הנה בדין זה כבר הורו בו גדולי הדור: בראשונה נדפס תשובה בענין זה בספר בשמים ראש סימן י"ח על שם הרא"ש, והוא התיר שם להתגלח בתער ע"י נכרי במקום צערא ועל צד היותר טוב נתן עצה שיקח תחלה במספרים עד שלא יניח כדי לכוף ראשן לעיקרן. שנית בא ללמד על זה הנודע ביהודה מה"ת חי"ד סי' פ' אשר נשאל מאת הרב מוהר"ר וואלף באסקאוויטץ אם יש היתר ליקח תחלה במספרים עד שלא ישאר השיעור המפורש במס' נידה נ"ב ע"ב ואח"כ בתער ישחית הנותר באופן שיהא בפעם ראשונה גלוח בלא השחתה ובפעם השנית השחתה בלא גילוח. והנוב"י דחה שם להשואל וכתב שלא יזכיר עוד דבר מזה, כי יש לחוש לקלקולים רבים. והנה כפי עדות הח"ס בחא"ח סי' קנ"ד לא מצא הנוב"י תשובה מספקת להשואל, ודעתו באמת שיש מקום להיתר זה, אשר על כן התיר הנוב"י חשש איסור דרבנן גילוח בחוה"מ ע"י פועל עני שאין לא מה יאכל כדי שהמשחיתים בתער לא יעברו על כמה לאוין דאורייתא אם יגדל זקנם כ"כ עד שיהיה כדי לכוף ראש לעיקר.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.