מלמד להועיל חלק ב · חלק ל״ב סימן ב׳

תשובה:הנה אי מחללין שבת במקום סכנת אבר אף שבטור וש"ע לא הובאו רק דברי המחמירין מ"מ מצינו בא"ז ה' יום כפורים סי' ר"פ שר"ת ס"ל דאפילו דאבון אחד מאיבריו אני קורא סכנה ומחללין שבת. והנה הא"ז הביא שמורו הראבי"ה השיב עליו מהאי דעין שמרדה (ע"ז כ"ח ע"ב) דמשמע דוקא משום דשורייקא דעינא באבנתא דליבא תלי מחללין שבת הא לא"ה משום סכנת אבר אין מחללין. ולענ"ד אין זה תיובתא על ר"ת דר"ת ס"ל דמה שנאמר בעין י"ל בשאר אברים דתלו ביחד עם אבר שהחיות תלוי בו, וכיון דספק נפשות דוחה שבת, א"כ בכל סכנת אבר צריכין להתיר מספק. ומצאתי און לי בתוס' סוכה כ"ו ע"א ד"ה ואפילו שכתבו דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת כדמוכח בפ' אין מעמידין גבי עין שמרדה עכ"ל, הרי דמדמו כל סכנת אבר לעין שמרדה וזה כשיטת ר"ת שבא"ז. ודוחק לומר דסכנת אבר שכ' התוס' היינו סכנת עין, דהו"ל לכתוב סכנת עין ולא לישנא דאיכא למטעי. איברא דבפסקי תוס' כתוב סכנת עין כסכנת נפשות דמי, והיינו כשיטת הראבי"ה, אבל לענ"ד דוחק גדול לפרש כן בדברי התוס'.